"נתניהו הקדים תרופה למכה", אמר לי בתחילת השבוע [9 באוגוסט] אחד האנשים הקרובים לראש הממשלה. שאלתי אותו למה הוא מתכוון. "ביבי גילה שהנשיא אובמה עומד לפנות ליהודי ארה"ב 'מעל ראשו'", הסביר המקורב, "אז הוא מיהר לנאום בפני אלפי פעילים יהודים והקדים אותו".
זהו הסיכום שערך אותו מקורב ותיק לראש הממשלה על דו-קרב הנאומים שהתקיים בסוף השבוע שעבר בין בנימין נתניהו לברק אובמה. וכך מתארת פיסקה אחת את הלך הרוח בסביבתו הקרובה של ראש ממשלת ישראל. הוא משחק עם נשיא ארה"ב על כל הקופה, הוא משתמש במודיעין שמגיע אליו דרך קשריו המסועפים ביהדות ארה"ב כדי לקרוא מראש את מהלכיו של הנשיא ולהכין להם תשובות ניצחות. אובמה יזמן אליו את המנהיגים היהודיים הבולטים באמריקה? אז אני אנאם בשידור חי, דרך האינטרנט, בפני אלפי, אולי עשרות אלפי, פעילים יהודים באמריקה.
אבל יש עוד משהו בדברים הללו. מדובר בתובנה עמוקה יותר: העובדה שבסביבת נתניהו משתמשים במונח "מעל ראשו" של נתניהו, כשמדובר ביהודי ארה"ב. "אובמה עומד לדבר עם יהודי ארה"ב מעל ראשו של נתניהו" - הנחת העבודה של אלה שמשתמשים בביטוי הזה, ״מעל ראשו״, בהקשרים האלה היא שיהודי ארה"ב הם, בעצם, בשטח השיפוט של נתניהו. הם הדומיין שלו, מי שפונה אליהם בלי הודעה מוקדמת או אישור מראש, עושה את זה "מעל ראשו" של המבוגר האחראי, בנימין נתניהו.
המציאות, כמובן, שונה לגמרי. למה מעל ראשו? שאלתי את המקורב לנתניהו, הרי יהודי ארה"ב הם אזרחים אמריקאים. חובת הנאמנות שלהם היא לארצות הברית של אמריקה, ולא לבנימין נתניהו או לישראל. כן, הם יכולים לתמוך בישראל ולסייע לה באמריקה, אבל הם לא יכולים להעדיף אותה על פני מולדתם. הנשיא שלהם הוא אובמה, לא ביבי. זכור את ג'ונתן פולארד.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
