לא ברור בדיוק על מה פרצה המהומה בעקבות פרסום קלטות [21 באוגוסט] בהן נשמע שר הביטחון הישראלי לשעבר, אהוד ברק, מסביר מדוע לא תקפה ישראל בשנת 2012 את מתקני הגרעין של איראן. רובם המכריע של הדברים פורסמו בכלי תקשורת רבים (גם כאן, באל-מוניטור).
אף אחד, לא בפנטגון ולא במשמרות המהפכה של איראן, לא זקוק לאשרור של ברק שישראל אכן התכוננה במשך שנים ארוכות לתקיפת תשתית הגרעין האיראנית. העובדה שהשנים המכריעות היו 2009 עד 2012 הייתה ידועה גם כן. באותן שנים, מדי קיץ, בין יולי לספטמבר, עלה מדד המתח לשיאים חדשים. מזג האוויר בחודשים האלה נחשב, על פי הניתוחים, לכזה שמאפשר תקיפה ישראלית, שאמורה להימשך על פני ימים רצופים. גם חילוקי הדעות בפורום "השמינייה", פורום ההתייעצות המיוחד שבנה בנימין נתניהו לגיבוש אסטרטגיה בעניין האיראני, פורסמו בהרחבה.
נתניהו לא הצליח לגבש רוב למען תקיפה בפורום הזה. השרים דן מרידור, משה (בוגי) יעלון, בני בגין, אלי ישי ואחר כך גם יובל שטייניץ התנגדו. זו הסיבה לכך שנתניהו כלל לא כינס את הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון בסוגיה.
הגוף שיכול לאשר תקיפה באיראן, על פי החוק בישראל, הוא אך ורק הקבינט. לשמינייה לא היה תפקיד חוקתי, למעט לימוד הסוגיה או, כפי שבכירים במערכת הביטחון הישראלי כינו את כינוסי השמינייה התכופים, "קיום סמינר מקיף בנושא".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.