הקהילה הבינלאומית מזועזעת מממדי החורבן של אתרים עתיקים וייחודיים - זכר לתרבויות העבר של המזרח התיכון - ומהמסחר חסר-הבושה בחפצי אמנות שנבזזו באזורים שבשליטת המדינה האיסלאמית, אל-קאעידה ושאר ארגונים קיצוניים לוחמניים. הנזק הינו בלתי-הפיך גם במקומות שהפכו לאזורי מלחמה, והופגזו או הופצצו מן האוויר במהלך הפיכות, מרידות וסכסוכים פנימיים.
נקודות ציון ארכיאולוגיות שערכן לאנושות לא יסולא בפז נבזזו ונחרבו בעיראק, בסוריה, בתימן ובלוב. אבל מי שמאמין שתהליך זה החל רק עם פרוץ האביב הערבי בשנת 2011, טועה טעות מרה. כוחות הקואליציה כשלו במאמציהם למנוע מהלוחמים בעיראק להרוס ולבזוז אוצרות חשובים לאחר הפלישה ב-2003, אז נוצר במדינה ואקום פוליטי. לדברי מוסטפה אמין, יושב ראש המועצה העליונה לעתיקות במצרים, מעל 170,000 חפצי אמנות מעיראק נגנבו והוברחו מהמדינה מאז פרוץ המלחמה בעיראק.
אך החורבן המתמשך הזה הגיע לממדים טראגיים של ממש רק אחרי שארגוני הג'יהאד הקיצוניים השתלטו על אזורים נרחבים בעולם הערבי. בתהליך הזה של הרס וחורבן מורשתן התרבותית של מדינות ערב ניתן לזהות שלוש מגמות.
הראשונה היא הרס שיטתי של מונומנטים, ואובדן בלתי-הפיך של רבדים שלמים ממורשתה התרבותית של האנושות כולה. בכמה מקרים, ההרס הזה מכוון ומתוכנן, כמו במקרה של חורבן העיר הפרתית העתיקה חאטרה בעיראק (עיר שנוסדה במאה השלישית לפנה"ס), אתר מורשת העולם של אונסק"ו שהברברים של דאע"ש מחקו מעל פני האדמה. במקרה אחר, נהרסו עתיקות אכדיות ואשוריות מהאוסף העצום-לשעבר של מוזיאון מוסול. ויש עוד שפע של דוגמאות ידועות לשמצה להרס של עתיקות בעיראק ובסוריה. הקנאים הללו גם לא חסו על מסגדים רבים שאינם הולמים את אמות המידה הדוגמטיות שלהם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
