עין כרם: כפר אחד, שלוש דתות
שכונת עין כרם הפכה לאחרונה לחלק מהמאבק הדיפלומטי שמנהלים הפלסטינים נגד ישראל על רקע תהליך הכרתה כאתר מורשת עולמית. אבל אם יש מקום שמסמל מורשת במלוא מובן המילה – הרי זו עין כרם, שהיסטוריה שלה נוגעת בלב היהדות, הנצרות והאסלאם.
בתחילת חודש יולי נחשף בשכונת עין כרם הפסטורלית בירושלים מקווה יהודי עתיק. המקווה – בריכת מי גשמים שיהודים המקפידים על ההלכה טובלים בה על מנת להיטהר, התגלה במהלך שיפוץ באחד מבתי השכונה כשהוא במצב שמור היטב, כפי שנעזב לפני כאלפיים שנה. בקרקעית המקווה אף אותרו כלי חרס וכלי אבן, ששימשו כנראה את בעליו הקודמים בתקופת בית המקדש השני.
חשיפת המקווה מחזקת את ההכרה בקשר היהודי לעין כרם העתיקה, כאשר הקשר הערבי-פלסטיני והקשר הנוצרי מוכרים זה מכבר. "אין עוד כפר כזה בעולם כולו, שיש לו היסטוריה שנוגעת בלב של הנצרות, היהדות והאסלאם", אומר לאל-מוניטור פרופ' משה עמירב, תושב עין כרם מזה כ-40 שנה, שחיבר שני ספרים על הכפר ונחשב מומחה בינלאומי לתולדותיו.
"הסיפור היהודי הוא היותו של המקום כפר יהודי במשך אלף שנים – מקום בו על פי המקורות בנו את אבני המזבח; הסיפור הנוצרי מדבר על כך שעל שפת המעיין בכפר פגשה אלישבע, אמו של יוחנן המטביל, את בת דודתה מרים, אמו של ישו, כששתיהן נושאות את ילדיהן ברחמן; הסיפור המוסלמי הוא סיפורו של עומר בן אל-ח'טאב, כובש ירושלים, שנח בעין כרם ושתה ממימי המעיין אשר נתנו לו כוח לכבוש את העיר", מסביר פרופ' עמירב.
הקשר היהודי לעין כרם הוכח באופן ארכיאולוגי רק בשנים האחרונות עם מציאת מקווה יהודי ראשון בכפר ב-2004. היה זה פרופ' עמירב אשר מצא בכנסיית יוחנן המטביל בור, שהתברר כמקווה טוהרה. תגלית זו זכתה לתהודה בינלאומית והייתה הראשונה שהוכיחה כאמור את הקשר היהודי לעין כרם העתיקה, קשר שהופיע לפני כן רק בכתובים.
