ביום שלישי [14 ביולי], בשעה שהדיווחים על חתימתו של הסכם הגרעין ההיסטורי בין המעצמות לאיראן זרמו מכלי התקשורת, יצאה משלחת מכובדת של חמישה משרי הליכוד לסיור בשומרון.

יממה קודם לכן, בישיבת סיעת הליכוד בכנסת, התקיים עימות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי רשויות ביש"ע, על רקע טענותיהם כי הבנייה ביהודה ושומרון הוקפאה בפועל, וכי הוא אינו מקיים את התחייבותו, לטענתם, לבנות 300 יחידות בבית אל. נתניהו, כך פורסם, לא הכחיש שזה המצב, ואף הודה בפניהם שישראל לא בונה בהתנחלויות ואינה יכולה להרחיב התנחלויות קיימות בשל המצב הבינלאומי הרגיש בו היא מצויה.

תגובת נתניהו הדהימה את המתנחלים. כך לפחות ניתן להתרשם מגילוי דעת זועם שפרסמה מיד אחר כך בתקשורת מועצת יש"ע, ובו נאמר כי "ממשלה שלא בונה ביהודה ושומרון מאבדת את זכות קיומה. הטענה כי באמצעות הקפאת הבנייה ראש הממשלה שומר כביכול על ההתיישבות הופרכה כבר מזמן. הדרך הנכונה לשמור על ההתיישבות היא רק בפיתוח ובבנייה...דרך ההתרפסות תוביל את ישראל אל עברי פי פחת".

את האווירה המתוחה, כביכול, בין נתניהו למתנחלים ניסו להרגיע חמשת השרים: דני דנון, יריב לוין, אופיר אקוניס, זאב אלקין וחיים כץ. למעשה, הם ממש יצאו מגדרם כדי להבהיר שכל עוד הדבר תלוי בהם, הם מחויבים לפעול למען הבנייה ביהודה ושומרון. כץ אף הבטיח ש"אם צריך לזעזע – נזעזע...אם בשטח יש הקפאה צריך להתעורר. המחויבות היא שלנו. אנחנו מפלגת שלטון עם 30 חברי כנסת".