בשנים האחרונות מתחולל שינוי עצום בחברה החרדית. מחברה המסתגרת מאחורי חומות הגטו, המתרחקת מכל מה שיש לעולם המערבי להציע, חשדנית לכל סממן של חדשנות ופתיחות, ובעיקר זהירה מהעולם האקדמי שנתפס כמוקצה – כיום יותר ויותר חרדים רוכשים תארים אקדמיים ויוצאים לשוק העבודה. זו גם אחת הסיבות לכך שיהדות התורה דרשה לראשונה בהסכם הקואליציוני מול הליכוד, לפעול למניעת אפליית חרדים בשירות הציבורי.

עד שנת 2000 כמעט שלא היו בישראל חרדים בעלי תואר אקדמי, ולא היו כלל מוסדות אקדמיים לאוכלוסייה החרדית. כיום, 15 שנים אחרי, יש עשרות מכללות חרדיות ואלפי סטודנטים כובשים את ספסלי המוסדות להשכלה גבוהה המיועדים למגזר החרדי.

לדברי הד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, 20 אחוז מהגברים ומהנשים מהמגזר החרדי בגילאי 39-25 לומדים לתואר אקדמאי או שיש להם תואר אקדמי נכון ל-2014. "מדובר בקפיצה משמעותית", הוא אומר בשיחה עם אל-מוניטור, "מ-1,050 סטודנטים ב-2003 – ל-8,300 לשנת 2014 - קפיצה של פי שמונה".

הכניסה של החרדים לעולם האקדמיה, ודאי במהירות ובעוצמה שבה היא מתרחשת, היא ללא כל ספק אירוע חברתי מכונן, הן עבור החברה הישראלית והן עבור החברה החרדית. שתי החברות הללו, שמנוכרות האחת לשנייה בחיי היומיום, חוות חיכוך חברתי ייחודי בהיכלות האקדמיה - חיכוך שמשפיע לחיוב על התפיסות ההדדיות מחד, אך מאידך מעמיד למבחן את היכולת לגשר על הפערים החברתיים והתרבותיים.