אם ממשלת ישראל החדשה לא תקדם את פתרון שתי המדינות, היא תגרום לכך שמשימתה של ארה"ב להגן על ישראל תהיה "הרבה יותר קשה", הזהירה וונדי שרמן, תת מזכיר המדינה לענייני מדינה ונושאים פוליטיים [27 באפריל].

אך הגעה לפתרון של שתי מדינות מחייבת פרדיגמה חדשה המאפשרת לכל בעלי העניין בנושא – הישראלים, הפלסטינים, ארה"ב והקהילה הבינלאומית – לבצע צעדים עצמאיים אשר יקדמו מציאות של שתי מדינות. צעדים עצמאיים הם המפתח: הם יבטלו את התנגדותם של אלה שאינם משתפים פעולה עם התקדמות,  ובה בעת פעולות של כל צד תהיינה בלתי תלויות בפעולה או במחדל של הצד השני.

תהליך השלום אותו הנהיגו שלושת הממשלים האמריקאים האחרונים – ממשלי קלינטון, בוש ואובמה – היה שגוי. הוא התבסס על ההנחה שמשא ומתן ישיר הינו הדרך היחידה להגעה להסכם ישראלי-פלסטיני; הוא הגביל את תפקידה של אמריקה אך ורק לכינוס הצדדים ולמתן אפשרות להידבר ביניהם;  והוא הפך את עצם המשא ומתן למטרה, במקום לאמצעי להשגת הסכם קבע. גישה זו נכשלה, והכישלון העניק תירוצים למתנגדים ולקיצוניים בשני הצדדים, כיוון שאפשר להם להאשים את הצד השני, ובכך להרוס את התקווה והאמון בתוך החברות הישראלית והפלסטינית (וגם בעולם) כי ייתכן הסכם בתוך פרק זמן הנראה לעין.

התנערותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ערב הבחירות מפתרון שתי המדינות, שאחר כך חזר בו ממנה, ערערה עוד יותר תקווה זו. היא מדגישה את הצורך להתקדם לכיוון פתרון של שתי מדינות – אך לא באמצעות התהליך הכושל של בלעדיות המשא ומתן, במיוחד כאשר ממשלת ישראל החדשה לא צפויה לשתף פעולה עם תהליך כזה. תת מזכיר המדינה שרמן התייחסה להצהרתו של נתניהו כאשר פרסמה את אזהרתה.