המשרד לענייני ירושלים: טוב לאלקין, רע לעיר
הקמתו מחדש של המשרד המיותר לענייני ירושלים אמנם תועיל פוליטית לזאב אלקין, אך תביא למלחמות סרק עם ראש העירייה ניר ברקת. פירוק משרד החוץ לגורמים יביא גם הוא למאבקי כוח על סמכויות ומצבי אבסורד מול נציגי מדינות זרות.
שר הקליטה זאב אלקין רשם לעצמו ביום שלישי בבוקר [26 במאי] הישג פוליטי אישי, כאשר במלחמת כיפופי הידיים עם ראש הממשלה יצא כשידו על העליונה ועם המשרד לענייני ירושלים.
מוקדם יותר, כשהמשרד לעניינים אסטרטגיים (אשר הופקד בידיו רק לפני כעשרה ימים) נלקח ממנו לטובת גלעד ארדן שחזר לממשלה, שלח אלקין מסרים מאיימים לנתניהו. הוא החרים ביום שני את ישיבת סיעת הליכוד והצביע נגד עמדת הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אלקין דרש פיצוי – את המשרד לענייני ירושלים, ונתניהו, שהבטיח פומבית לפני הבחירות לראש עיריית ירושלים ניר ברקת כי לא ימונה שר לענייני ירושלים, נקלע לתסבוכת. ברקת ניסה להילחם, אבל מולו עמד שר מהליכוד, חבר בקואליציה נפיצה של 61. לא היה לו סיכוי.
ההודעה החריגה בתקיפותה ששיגר ברקת ביום שלישי בבוקר לתקשורת, מתמצתת בדיוק רב את מה שקרה כאן. "ההחלטה על הקמתו מחדש של המשרד לענייני ירושלים התקבלה בניגוד לדעתי וסותרת את התחייבותו של ראש הממשלה והחלטת הממשלה שאושרה ביום ירושלים", כתב ברקת, "ירושלים אינה פרס ניחומים לאף אחד. צר לי כי שיקולים פוליטיים צרים יביאו לבזבוז כספי ציבור וביורוקרטיה מיותרת, שיקשו על העבודה המשותפת של הממשלה והעירייה בפיתוחה ובקידומה של ירושלים".
בנוסף, בשיחות שקיים עם נתניהו לפני ההחלטה, הבהיר ברקת לראש הממשלה כי הוא אינו מתכוון לעבוד מול אלקין, וכי אינו רואה בו סמכות לשום תוכנית או מהלך שיקדם בעיר. ברקת אמר לנתניהו כי מבחינתו רק ראש הממשלה הוא הכתובת לענייני העיר.
