בעשור האחרון הפכו חברות ההייטק הישראליות למקומות העבודה הנחשקים ביותר במשק. עובדיהן מזוהים עם קריירה מבטיחה ותנאי עבודה טובים ומתגמלים. סביבה תעסוקתית זו עומדת בניגוד מוחלט למצבם בשוק העבודה של הישראלים יוצאי אתיופיה - אבטלה גבוהה פי שתיים בהשוואה למצב הכללי במשק ושיעורי עוני גבוהים יותר מהממוצע הכללי. תעסוקת יוצאי אתיופיה מתרכזת במשרות בעלות השכר הנמוך במשק.
הדחיקה של צעירי העדה האתיופית לשולי החברה הישראלית והפיכתם ל"שקופים" היא אחת הסיבות העיקריות שהוציאה לרחובות בחודש שעבר אלפים מהם. עוצמת הזעם שהתבטאה באלימות קשה ובהתנגשויות עם כוחות המשטרה במרכז תל אביב הכתה גלים בציבוריות הישראלית.
אבל למרות נקודת הפתיחה הנמוכה מבחינה סוציואקונומית, צעירים בעדה האתיופית אינם מוכנים לוותר על חלום ההייטק הישראלי. מי שמוביל את המאמצים בתחום זה הוא מרכז "טק-קריירה" להכשרה טכנולוגית ליוצאי אתיופיה בישראל שהוקם בשנת 2004 על ידי אשר אליאס, אחד מבני העדה. מטרתו – להקנות לצעירים ממוצא אתיופי מקצוע נדרש בענף ההייטק, והביקוש לכך בקרב הצעירים הולך וגובר משנה לשנה, על כך מעיד גם אליאס. "אין ספק שיותר ויותר צעירים מבני העדה מעוניינים להיכנס לתחום. אני גם רואה את זה בעיניים. רואים יותר ויותר צעירים מבני העדה בצוותי עבודה, בכנסים", הוא אומר לאל-מוניטור. על הרעיון להקמת המיזם מספר אליאס בן ה-45: "זה היה צעד הגיוני. לקחת קבוצה גדולה שנמצאת בתחתית החברה, אבל גם עם רצון אדיר להתקדם ואיכויות. הייטק הוא תחום מכניס ואפשר להצליח בו גם ללא תארים מתקדמים. זה היה הצעד המתבקש".
את הקורס הראשון סיימו ארבעה בוגרים בלבד מתוך 19 שהחלו אותו. מאז התפתח המיזם והתמקצע, ובשנים האחרונות "המכללה" הקטנה מכשירה בכל שנה בין 60 ל-80 בוגרים בשלושה מסלולים: פיתוח תוכנות, פיתוח אפליקציות וניהול רשתות. לפי נפתלי אברהם, מנכ"ל טק-קריירה הנוכחי שהחליף את אליאס, עד כה כ-70% מ-450 הבוגרים, קרי קצת מעל 300 יוצאי אתיופיה, השתלבו בתעשיית ההייטק הישראלית. אליאס מעריך שהמספר הכולל של יוצאי העדה בתעשיית הייטק נע סביב ה-400.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
