שמונה שעות לקח לכוחות הביטחון לאתר את ניב אסרף באזור קריית ארבע ולגלות שביים חטיפה. חברו, ערן נגאוקר, נגד בצה"ל, העביר למשטרה [2 באפריל] דיווח כוזב שלפיו אירעה תקלה ברכבם וכי אסרף נכנס לכפר בית ענון לחפש כלי עבודה ולא שב. בשעות שבהן "נעדר" סרקו כוחות גדולים של צה"ל אזורים נרחבים בחברון, בדיוק באזורים שלפני כעשרה חודשים נערך בהם מבצע "שובו בנים" לאיתור שלושת הנערים, גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל שנחטפו ונרצחו על ידי חוליה מחברון ביוני 2014. אסרף אותר לבסוף במחבוא מאולתר עם קופסאות שימורים ושק שינה, ובמסיבת עיתונאים שכינס מאוחר יותר סיפר כי הוא מסוכסך עם גורמים עבריינים, ולכן ביים חטיפה.

העיתונאי נחום ברנע  פרסם בטורו בעיתון "ידיעות אחרונות" [10 באפריל] כי במהלך החיפושים בחברון הספיק צה"ל לעצור פלסטיני שהודה בפני חוקרי שב"כ כי הוא אחראי לחטיפה. ההיעלמות המבוימת וההודאה המאולצת מעלים שוב את סוגיית השימוש שעושה שב"כ במה שמכונה "חקירת צורך" שבה ניתן בין היתר להשתמש "באמצעים מיוחדים" לחקירת עצורים.

לא ברור אם הפלסטיני שהודה "בחטיפה" של אסרף נחקר "חקירת צורך", אבל עורכי דין המתמחים בזכויות אזרח ומייצגים פלסטינים המואשמים בעבירות ביטחון בבתי משפט צבאיים אומרים לאל-מוניטור כי מאז חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הותר לשב"כ, כמעט באופן גורף, לבצע חקירות שנעשה בהן שימוש באמצעי לחץ ושמובילות לעתים להודאות שווא.

"ברור שיש לנו הרבה הודאות כאלה", אומרת לאל-מוניטור עו"ד גבי לסקי, חברת מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ, ועורכת דין העוסקת בזכויות אדם וייצוג פלסטינים בבתי משפט צבאיים במשך שנים רבות. "מאז 'בג"ץ העינויים', (יוני 1999), שבו הגביל בג"ץ שימוש באמצעים פיזיים, בית המשפט מתיר עינויים אותם הגדיר כחקירת צורך. מאז חטיפת הנערים יש עלייה משמעותית בחקירות צורך ויש המון אנשים שנחקרו באופן כזה והודו בכל מיני דברים".