אל תתנו לחיוך של פמלה שראבייה להטעות אתכם. המוח המרשים שמאחורי החזות השרמנטית הותיר את אותותיו לצמיתות על התנועה לזכויות נשים בלבנון ומעבר אליה. האישה הלבנונית-קנדית הזאת גדלה בעתות מלחמה, מה שהביא אותה לחשיבה עמוקה על זכויות אדם והשפעת הדת על החברה. כיום משמשת הפעילה החברתית בעלת ההישגים הזו כפרופסור וחוקרת בדובאי.
מלחמת האזרחים בלבנון השפיעה עמוקות על שראבייה, אשר הפכה לפעילה למען שלום כבר בגיל 18. העניין שלה באמנויות, בהיסטוריה ובדתות הוביל אותה ללימודים באקדמיה הלבנונית לאמנויות. לאחר מכן הצטרפה לארוסה במונטריאל, קנדה, שם סיימה תואר שני בתיאולוגיה, דתות ותרבויות, ועשתה דוקטורט במדעי הדתות. לאחר מכן התקבלה לשתי משרות מחקר במסגרת לימודי פוסט דוקטורט.
"ההתעניינות העיקרית שלי היא עדיין ביחסים שבין דת, פוליטיקה ומגזריות, נעורים, זיכרונות מלחמה והשכנת שלום, פמיניזם, ריפוי באמנות, דיאלוג בין-דתי ובין-תרבותי, ועוד", היא מספרת לאל-מוניטור.
שראבייה, פעילה נמרצת, זכתה בפרסי הוקרה על אקטיביזם חברתי, מצוינות אקדמית ופרסומים מקצועיים והייתה מעורבת בארגונים שונים למען שלום, זכויות אדם וזכויות נשים. תקופה מסוימת לימדה באוניברסיטת מונטריאל, ובו בזמן ערכה מחקרים ופרסמה ספרים ומאמרים. אחרי שכתבה בלוג על פלישת ישראל לדרום לבנון ב-2006, שראבייה ובעלה נמר ניקולס באדין עברו ללבנון להקים משפחה. בתם, ג'אנה, נולדה ב-2007. שראבייה שבה ללמד - באוניברסיטת סיינט ג'וסף, באוניברסיטת נטרה דאם ובאוניברסיטת הולי ספיריט (הרוח הקדושה) בהר הלבנון, ובו בזמן המשיכה במחקר ואקטיביזם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
