המושג ״אופנה חרדית״ נשמע להדיוטות כמוני כמעט כמו אוקסימורון. הרי הביגוד הנשי במגזר החרדי מגיע לתודעה החילונית בעיקר בהקשר של כיסוי גוף מלא של זרמים אדוקים במיוחד, וגם אז המונח ״אופנה״ נשמע לכאורה קצת גדול על יריעות הבד שנועדו לכסות כמה שיותר ולטשטש את קווי המתאר של הגוף, ותו לא. בעולם שבו הצניעות היא ערך עליון, נראה שהיכולת להתלבש באופן נאה ומושך היא אולי בלתי אפשרית. אבל זה כמה שנים שהמגמה משתנה: החברה החרדית נפתחת, באופן יחסי כמובן, לעולם המודרני (מלבד הזרמים הקיצוניים), ולא מעט מעצבות בגדים חרדיות הרימו את הכפפה.

״פעם באמת לא היה הרבה סטייל״, אומרת אביגיל לורנצי, בת 21 בסך הכל וכבר מעצבת למגזר הדתי והחרדי, ״היה חשוב רק ללכת צנוע, ולא משנה איך את נראית. היום חשוב גם להיראות טוב, ובשביל זה לא חייבים ללכת צמוד או סקסי״.

״אין שום אזכור בתורה או בהלכה היהודית לכך שהבגד הצנוע שאישה לובשת לא יהיה עשיר ומהודר״, מבהירה חנה מרילוס, בעלת מותג נחשב במיוחד לשמלות ערב וכלה.

הפתיחות הזו הובילה בקיץ האחרון [2014] ליצירת מגזין אופנה צנועה במסגרת פרויקט גמר של גילת דיין, תלמידה במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". ״נושא הלבוש היה אתגר עצום עבורי", הסבירה את הרעיון, "רציתי לפצח את השאלה: איך ליצור מגזין אופנה למגזר הדתי מבלי לעבור על כללי הצניעות? גיליתי עד כמה יש ביקוש וכמיהה לסטייל ושיק תוך שמירה על צניעות הלבוש״.