דריכות בירושלים ובאירופה לקראת פינוי משפחות ערביות
על רקע דיונים בינלאומיים בדרג בכיר בסוגיית האלימות וסיפוח השטחים בירושלים, לראשונה מזה חמש שנים כוחות משטרה צפויים לפנות משפחה ערבית מבית ברובע המוסלמי, ולהעביר אותו לעמותת מתנחלים.
בלב הרובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים נמצא ביתה של משפחת סוב לבן. מהכניסה לבית נשקפת כיפת הזהב קרובה ומבהיקה, כמעט הושט היד וגע בה. בני המשפחה מסוגרים בביתם. הם חוששים שבכל רגע יכולים להגיע כוחות משטרה ואנשי ההוצאה פועל, ולהוציאם בכוח מהמקום שבו הם מתגוררים מאז תחילת שנות ה-50. לאחר 35 שנות מאבק משפטי קבע בית המשפט הישראלי שהמשפחה הפסידה את זכויותיה ואינה נהנית עוד ממעמד של דייר מוגן. לאחר הפינוי יועבר מפתח הדירה לידי אנשי עמותת המתנחלים עטרת כוהנים. אנשיה יוכלו לסמן הצלחה נוספת בתכניתם לייהוד העיר המזרחית.
גם משפחת שמאסנה משכונת שייח ג'ראח חיה על זמן שאול. גם כאן משמש חוק נכסי נפקדים, המתיר לתבוע נכס שהיה בבעלות יהודית לפני 1948, את מטרותיה הפוליטיות של עמותת מתנחלים. החוק הישראלי המפלה, המתיר ליהודים לתבוע את הנכסים שנאלצו לעזוב ב-1948, אך אוסר על ערבים לעשות זאת, משרת נאמנה את אלה המבקשים להפגין ריבונות בכל חלקי העיר (והארץ) הקדושה. אם יתרחש הפינוי, תהיה זה הפעם הראשונה מאז החלה המחאה בשייח ג'ראח לפני חמש שנים, מחאה שעוררה עניין ותהודה בינלאומיים, בה משפחה פלסטינית תיאלץ לעזוב את ביתה לטובת מתנחלים יהודים.
כל בית שעובר לידי עמותות הימין, הנהנות מגיבוי ממשלתי, מגביה את הטריז בין העיר העתיקה לשכונות הפלסטיניות בצפון מזרח העיר. לא בכדי זכתה שייח ג'ראח לכינויי "E1 הירושלמית", על שמו של המתחם שבין ירושלים למעלה אדומים, אשר נועד להעמיק את הנתק בין מזרח ירושלים לגדה המערבית, שמבחינת הפלסטינים הם ישות אחת. מימושם של המהלכים הללו ימחיש את קיצו של פתרון שתי המדינות יותר מכל ההכרזות וההכחשות של ראש הממשלה בנימין נתניהו [בנוגע לנאום בר אילן].
ביום שישי [20 במארס] פרסם הגרדיאן הבריטי פרטים מדו"ח חסוי שחיברו הקונסולים של מדינות האיחוד האירופי בירושלים. הקונסולים מציינים כי מאז 1967 לא הייתה העיר מחולקת כמו בשנה האחרונה. הם מזהירים מפני מעגל אכזרי של קיטוב ואלימות, ומציינים בין הגורמים המרכזיים לכך את מצוקת הדיור בשכונות הפלסטיניות ופעולות האכיפה נגד הבנייה הלא חוקית באותן שכונות. פרק מיוחד יוחד למתיחות הגואה בהר הבית ("חראם אל שריף"). אחד הקונסולים החתומים על המסמך (אשר ביקש ששמו לא יוזכר) אמר לאל-מוניטור: “היות ועבור האיחוד האירופי סוגיית ירושלים היא נדבך מרכזי בפתרון שתי המדינות, הדו”ח הביע דאגה חמורה לגבי הרמות חסרות התקדים של אלימות והפרדה בעיר, והזהיר שהפתרון למצב הזה לא יכול להיות ביטחוני”.
