כבר מימיו הראשונים בסוף 1987 התמקד חמאס בפעילויותיהן של נשים, והכיר בחלקן בחינוך היחיד, המשפחה והקהילה. ההתעניינות של הארגון בענייני נשים ניכרת עוד מהשלבים הראשונים של התהוות התנועה, שבהם נשים אחזו בעמדות סמכות. בסוף שנות ה-80 הקים חמאס את ועד הפעולה של הנשים, שפעל כמו כל ועד אחר בתנועה עם תקציב ופעילות ציבורית משלו.

ראג'ה אל-חלבי, העומדת בראש תנועת הנשים בחמאס, אמרה לאל-מוניטור: "בעיני חמאס, הנשים הן עמוד תווך מרכזי של החברה הפלסטינית, ואינן כפופות לגברים. כבר מימיה הראשונים של התנועה נשים תופסות בה עמדות רמות דרג וטובעות את חותמן בוועדות הארגוניות השונות, הודות להוראותיו של שייח אחמד יאסין, מייסד חמאס, שב-1987 אפשר להן גישה לעמדות בכירות בתנועה".

נשים ממלאות תפקיד חיוני בחמאס, גם בכך שהן מעודדות נשים אחרות לתמוך בתנועה, וגם במילוי משימות חברתיות, כמו עריכת ביקורים בבתי האזרחים והפצת הרעיונות של חמאס בקרב נשים עובדות וסטודנטיות באוניברסיטה, וזאת באמצעות הזרוע הנשית של ארגון הסטודנטים של חמאס, "הגוש האיסלאמי".

בכוחן של הנשים בחמאס לחולל התגייסות עממית משמעותית ולקדם שיח דתי המשפיע על נשים פלסטיניות באופן כללי, ובייחוד על אלה המתגוררות באזורי הכפר ובמחנות הפליטים. המורשת השמרנית של הפלסטינים מתיישבת יפה עם הממדים הדתיים של השיח הפוליטי של חמאס.