באחד משיאי העימות הטלוויזיוני בערוץ 2 (26 בפברואר) בין שמונה ראשי מפלגות, התפתחה קטטה מילולית בין יו"ר ש"ס אריה דרעי ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד. היא החלה בנושא גיוס החרדים, וגלשה מהר מאוד לפסים אישיים, מגזריים וזהותיים. לפיד, שהניף בבחירות הקודמות את דגל השוויון בנטל, ולאחר מכן העביר את חוק הגיוס החדש שהסדיר את שירות החרדים בצה"ל, פנה אל דרעי ואמר: "החרדים צריכים להתגייס כמו כולם. לא ייתכן שהבן שלי יהיה בטירונות בשיזפון, ובן של מישהו שיש לו מפלגה שסידרה לו לא ללכת לטירונות, לא ילך".
דרעי, השיב שחלק גדול ממצביעי ש"ס וחברי הכנסת שלה שירתו ומשרתים בצבא, ואז פנה נסער אל לפיד ואמר את הדברים הבאים: "שנתיים שאתה הולך על הראש שלי. על הנושא הזה שהורשעתי בפלילים. אם הייתי אריה אולמרט לא היית עושה את זה. זה רק בגלל שקוראים לי אריה מכלוף דרעי ונולדתי במרוקו. מאיפה באה ההסתה הזאת? מאיפה נובעת הגזענות הזאת?"
לפיד לא התרגש וענה: "כן. אתה עבריין מורשע. אני חושב שצריך לשקם אותך. לעזור לך". בהמשך דרעי התפרץ וחזר על השאלות: "מאיפה ההתנשאות שלך? מי אתה? את מי אתה מייצג? אני לא פונה אליך. אני פונה לציבור שרוצה שאחזור לפוליטיקה ואתה לא תמנע ממנו להצביע בשבילי".
התשובה לשאלה מי הרוויח ומי הפסיד מהמריבה המרתקת הזאת בזמן צפיית השיא בטלוויזיה היא ברורה: שני הצדדים. בין לפיד לדרעי אין מעבר קולות, ש"ס ויש עתיד הן שתי מפלגות שנבנות מהסכסוך הקולני ביניהן, שככל שיתעצם כך ייטיב עמן. במילים אחרות, זו פוליטיקה של זהויות בביטוייה הבסיסי ביותר. דרעי, בקמפיין עדתי מוצהר, מדגיש את מוצאו המזרחי, וטוען לגזענות, להתנשאות ולרדיפה מצד לפיד והקבוצה שאותה הוא מייצג - מעמד הביניים הבורגני, האשכנזי והשולט.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
