לקראת בחירות 2009, בחנו באחת המפלגות הגדולות את האפשרות למקד את הקמפיין במלחמה בשחיתות השלטונית. לכאורה היה בכך היגיון רב: הבחירות ההן הוקדמו בעקבות פרשת שחיתות שראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, נחשד בה. שר האוצר בממשלתו, אברהם הירשזון, עמד אז למשפט באשמה שגנב מיליוני שקלים, ובאוויר פשטה אווירת מיאוס. לנגד עיניו של ראש אותה מפלגה עמדה הצלחתו של קמפיין מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ב-1992 עם הסיסמה הקולעת "מושחתים נמאסתם", שסייעה בהפלת שלטון הליכוד.
אולם כשמידת האפקטיביות של קמפיין האנטי-שחיתות נבדקה בסקרים, התגלה כי העניין הציבורי בכך הוא פעוט. בראש סדר העדיפויות של הישראלים עומד הנושא הכלכלי, אחריו הביטחוני ורק בסוף הרשימה, לצד נושא איכות הסביבה, נמצאת השחיתות. בעקבות הממצאים הללו נגנז הרעיון.
שש שנים אחרי, ערב בחירות 2015, השחיתות השלטונית לא יורדת מהכותרות ואף שוברת שיאים. החל בהתנהגותו העבריינית לכאורה של אולמרט כפי שנחשפה בקלטות של מזכירתו שולה זקן בחודשים האחרונים, דרך החשדות לשוחד בפרשה המסועפת המיוחסת לבכירי ישראל ביתנו, השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב וסגנית השר פאינה קירשנבאום, ובימים האחרונים פרשת מחזור הבקבוקים בבית ראש הממשלה. על פי הפרסומים, רעייתו של ראש הממשלה לקחה במשך שנים פדיון בקבוקים ממוחזרים ממעון ראש הממשלה – ורק לאחר כעבור שנים החזירה חלק מהכסף למדינה.
הפרשה הזו הפכה מיד לחומר לוהט בידי מטות ההסברה של המפלגות היריבות לליכוד, אשר תרמו להשארת הנושא על סדר היום במשך כל הימים האחרונים, וקראו ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד בני הזוג נתניהו. מספר 2 במחנה הציוני, ציפי לבני, הצליחה לכבוש ביום שבת (31 בינואר) את הכותרות הראשיות כשאמרה ש"מחיר האלכוהול שנתניהו קונה בחודש הוא כמו שכר חודשי של כמעט מיליון עובדים בישראל". בכך יצרה לבני זיקה בין הטענות על התנהלות מושחתת לכאורה של ראש הממשלה לבין יוקר המחייה שמטריד ישראלים רבים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
