הכלכלה והרשתות החברתיות: מה הסוקרים לא רואים?
מומחים לרשתות חברתיות מצביעים על סוג של יקום מקביל בקרב בעלי זכות הצבעה צעירים, המוטרדים בעיקר מסוגיות כלכליות-חברתיות ומהשחיתות. האם גם בליל בחירות 2015 נפגוש במציאות פוליטית אחרת ממה שניבאו הסקרים?
שני סקרי דעת קהל שפורסמו בסוף השבוע האחרון [25-23 בינואר] הצביעו על נתון דרמטי, שנדחק לשוליים בצל נתוני התפלגות המנדטים והתאמת מועמדים לתפקיד שר הביטחון.
על פי סקר שפורסם בערוץ 10 בפיקוחו של הסוקר הוותיק פרופ' קמיל פוקס, 53% מהנשאלים השיבו כי יוקר המחייה ונושאי רווחה יהיו השיקולים המרכזיים שישפיעו על הצבעתם בבחירות. רק 24% השיבו שיושפעו מהאיומים הביטחוניים. התוצאה הזאת, בשבוע בו שלט סדר יום מדיני-ביטחוני – שהחל עם תקיפה המיוחסת לישראל בסוריה והמשיך עם העימות בין בנימין נתניהו לברק אובמה – היא מפתיעה. במדינה בה התרגלנו להגמוניה הביטחונית בכל תחום, הנתונים הללו מצביעים על כך ששינויים עמוקים ממשיכים להתרחש כל העת בדפוסי ההצבעה של הישראלים.
גם בסקר שהציגה בערוץ 1 סטלה קריוף, מנכ"לית טלסקר, שבה ועלתה אותה מגמה. 49% מהנשאלים השיבו כי סוגיית יוקר המחייה תקבע כיצד יצביעו, לעומת 39% שאמרו כי הנושא המדיני-ביטחוני יכריע מה תהיה הצבעתם, אף שכאמור הסקר נערך בימים בהם שלט בישראל סדר יום ביטחוני-מדיני.
העובדה שלמרות המתיחות הביטחונית הישראלים ממשיכים להיות מוטרדים בעיקר ממצבם הכלכלי-חברתי ושואפים לשינוי הינה עקבית, מאז שהמחאה החברתית פרצה לחיינו בקיץ 2011 והשפיעה באופן עמוק על מגמות ההצבעה.