אירופה וארה"ב צריכות להתערב בבחירות בישראל
מחובתם של בעלי הברית העיקריים של ישראל להציג בפני אזרחיה את המקלות והגזרים שיפנו כלפיה לאחר הבחירות, היות ותהיה להם השפעה מכרעת על כל תחומי חייהם. מעטים בישראל מודעים לכך שצעדים כאלה ירעו עוד יותר את המצב הכלכלי ויקשו על הסוגיות החברתיות שנמצאות כרגע בראש סדר היום.
״מקלות וגזרים ביחסי ישראל והאיחוד האירופי״ - זו הכותרת שמופיעה בהזמנה ליום עיון שיתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים (pdf) לקראת סוף החודש. שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פבורג אנדרסן, אמנם מופיע ברשימת הדוברים, אך למרות ציפיות המארגנים ספק אם הדברים שיישא בהקשר הזה, פחות מחודשיים לפני הבחירות כאן בישראל, ייצרו כותרות מרעישות.
אחד ממארגני הכנס, שביקש שלא להזדהות בשמו, אמר לאל-מוניטור: ״לא תמצא היום אף שגריר שיתבטא באופן בולט בעניין הזה״. בשגרירות האיחוד האירופי בישראל אמרו בתשובה לפניית אל-מוניטור ש"האיחוד לא מתערב במערכות בחירות במדינות שלישיות. בכלל זה ישראל״.
שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אמנם גינתה את החלטת ממשלת ישראל להקפיא את העברת כספי המסים השייכים לרשות הפלסטינית, בעקבות הפנייה של יו"ר הרשות אבו מאזן לבית הדין הבינלאומי בהאג. אך היא דאגה לאזן את הודעתה, ולקבוע ש״הצעדים שנקטו הפלסטינים והישראלים יכולים להחמיר את המצב המתוח בלאו הכי ולהרחיק אותם מהמגעים לפתרון״.
שגרירים אירופאים המשרתים בישראל מביעים בשיחות סגורות תסכול רב מהמבוי הסתום שאליו נקלעו המגעים בין ישראל לרשות, אך בבירותיהם מנחים אותם שלא להציג עכשיו בפני הישראלים את ה״מקלות״ המתוכננים אם המצב הנוכחי יימשך גם אחרי הבחירות, או את ה״גזרים״ שיוצעו כדי לדרבן פריצת דרך. כל זאת מפחד שיתפסו כמי שמנסים להתערב במערכת הבחירות או חמור מזה, מחשש שייטו את הכף לטובת מתנגדי ההידברות עם הפלסטינים.
