קלישאת בחירות: כשכחלון הגיעלשוק מחנה יהודה
כמו הביקור של משה כחלון במחנה יהודה, כך גם התגובות האוטומטית של נתניהו, הרצוג וליברמן לפיגוע בתל אביב – אוסף של אמירות סתמיות שמתעלמות מהנושאים החשובים שעל סדר היום במערכת הבחירות.
עד יום רביעי האחרון (21 בינואר) נראה היה שבמערכת הבחירות הנוכחית הפוליטיקאים נגמלו מהביקורים העממיים בשווקים ומהצילומים הנדושים עם הרוכלים והקונים. אבל אז נחת יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, בשוק מחנה יהודה בירושלים, והחזיר לקדמת הבמה את קלישאת הבחירות הכי ישראלית שיש.
דווקא כחלון, שאינו זקוק לתו תקן של עממיות ואותנטיות, היה צריך לדלג על הביקור בשוק, בליווי להקת המעודדים המאורגנת, שנראה כאילו נלקח משנות ה-80. זאת למרות שכצפוי, הוא ושחקני החיזוק האשכנזים שלו, יואב גלנט ומייקל אורן, התקבלו שם בחום רב, וניצלו את ההזדמנות כדי להעביר שוב את המסר שהם הליכוד האמיתי, ממשיכי דרכו של מנחם בגין. לפני שלושה עשורים, כשהביקורים האלה עוד לא הפכו לשגרת בחירות מביכה, בגין היה כזכור הפוליטיקאי הכי פופולרי בשווקים.
לא היה שום דבר אותנטי או מפתיע בביקור הזה של כחלון, שחווה בשבועות האחרונים שחיקה מטרידה וקבועה בסקרים. היה זה בסופו של דבר רק מקבץ רגעים מגוחכים נוסח סאלח שבתי, כשגלנט התהדר באשתו המרוקאית, ואורן, שלא מזמן חזר משליחותו בוושינגטון, התוודה במבטא אמריקאי כבד שהוא "מסתובב בשוק הזה שלושים שנה ומכיר כל בסטה". אפילו ה"סלפי" שניפק גלנט לא הצליח להאפיל על ריחה העז של העדתיות בקלישאת הבחירות של כחלון.
עדיף היה שיו"ר כולנו, שר התקשורת לשעבר, אשר ברזומה שלו ישנה רפורמה כלכלית מוכחת ויומרה לשחזר את ההצלחה הזו בעוד גופים במדינה, היה מתמקד בתוכן אמיתי ובתוכניותיו לעתיד. הוא אמנם התחיל כך את מערכת הבחירות שלו, אך מהר מדי נשאב אל תוך מה שנראה כניסיון לגייס קולות באמצעות ירידה למכנה המשותף הנמוך ביותר.
