מערכת הבחירות שאליה נשאבה ישראל כטובע הנסחף לתוך מערבולת תעמוד על שאלה פשוטה: האם אתה בעד בנימין נתניהו, או נגדו. האם המסה הקריטית המצטברת בציבור הישראלי של מיאוס מנתניהו, ששולט במדינה כבר קרוב לשש שנים רצופות (ובסך הכול קרוב לתשע שנים), תספיק כדי לעקור אותו מבית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים? האם פוליטיקאים מהימין כמו אביגדור ליברמן, משה כחלון (שהקים מפלגה חדשה) ואולי אפילו אריה דרעי יסכימו להיות "חוצי מחנות" ו"שוברי שוויון" ולאפשר למרכז-שמאל להקים ממשלה בישראל? המיאוס מנתניהו לא יספיק כדי לנשלו מהשלטון. מכיוון שהציבור הישראלי ממשיך לשייט ימינה, גם אם נתניהו יובס, ייתכן שיוכל להרכיב ממשלה בזכות העובדה שיחד עם החרדים, נפתלי בנט ועוד מפלגה או שתיים (ליברמן, כחלון), יוכל לחצות את סף ה-61 מנדטים ולהרכיב את ממשלתו הרביעית.

בתוך המהומה הזו, יהיה דגש על נושא מפתיע נוסף: היחסים בין ישראל לארה"ב. בדרך כלל, בחירות בישראל מוכרעות על נושאים אחרים: המצב הביטחוני, המצב הכלכלי, האישיות של המתמודדים. הפעם, כך עושה רושם, עומדים היחסים של ישראל עם בעלת הברית הגדולה והחשובה ביותר שלה, לתפוס נתח מרכזי בקמפיין.

את יריית הפתיחה ירה אתמול [3 בדצמבר] יאיר לפיד, מנהיג "יש עתיד" ושר האוצר המפוטר, שנשא נאום במסיבת עיתונאים בפריים טיים, וגמל לנתניהו על הנאום שנשא יום אחד קודם. לפיד כינה את נתניהו "מנותק" 12 פעמים לאורך הנאום, והתייחס גם ל"שפל חסר התקדים" ביחסים בין ישראל לארה"ב. "גרמת נזק מתמשך חמור לברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב", אמר לפיד, "סנטורים מתקשרים אליי כדי להבין מה פשר היחס המתנשא והמזלזל שאתה מפגין כלפי הידידה הכי טובה שלנו בעולם, שהיחסים איתה הם הנכס הביטחוני הכי גדול שלנו. לך תסביר להם שאתה כל כך מנותק שנדמה לך שאמריקה נתקעה בשנות ה-80. פעם הבנת את אמריקה, אבל אמריקה השתנתה ואתה מנותק".

זו אינה הפעם הראשונה שבה לפיד מתייחס לנזק שגרם נתניהו ליחסים עם הבית הלבן. בדיון בקבינט הישראלי לפני כמה חודשים מתח לפיד ביקורת חמורה על ראש הממשלה ועל מה שעולל ליחסים החשובים הללו. הוא ציין כי במצב הדברים הנוכחי, הוא עצמו מקיים מגעים ישירים ותכופים עם רבים בממשל האמריקאי, ואפילו מתחזק ערוץ הידברות רצוף עם וושינגטון באמצעות השגריר האמריקאי (היעיל והפופולרי מאוד בישראל) דן שפירו, וכן מול בכירים בבית הלבן.