בשיחה מוקדמת עם אריק ספורטה, מנהל בית הספר הדו-לשוני "יד ביד" על שם מקס ריין בירושלים, הוא העריך שכחמש מאות איש יגיעו לצעדת התמיכה במוסד החינוכי, שאחת הכיתות בו הוצתה לאחרונה [29 בנובמבר] ועל קירותיו רוססו כתובות גזעניות, ככל הנראה בידי פעילי ימין קיצוני. מאוחר יותר, מנסה שלא לעורר ציפיות מוגזמות, הוא הסתייג: "אולי יבואו רק מאה".

אבל ביום שישי [5 בדצמבר] אפשר היה לראות על פניו את ההתרגשות, כאשר כאלפיים תלמידים מרחבי הארץ השתתפו בצעדה קצרה לאורך פארק המסילה העובר דרך שכונת בית צפפה עד לבית הספר, שם התקיימה פעילות מגוונת לילדים לרבות מופע ליצנים, תזמורת עליזה, דוכני אוכל ומתקנים מתנפחים. "זה היה הפנינג ענק ושמח. מבלי להיגרר לקונוטציות דתיות, הייתי אומר שזה היה מפגש התחזקות של כולנו", אמר לאל-מוניטור שולי דיכטר, מנכ"ל עמותת "יד ביד" המפעילה את בית הספר. "יש פה אירוע רחב יותר מהקהילה המצומצמת יחסית של 'יד ביד'", הוסיף ספורטה.

בצעדה השתתפו ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים (ואפילו כמה חרדים), שמאלנים וימנים, שהצתת בית ספר נחשבת עבורם חצייה דרמטית של קו אדום. יש מי שתיאר את הצעדה כעצרת התעוררות של ההומניות הישראלית, שחוצה גבולות פוליטיים. 

כמה מהמשתתפים חיברו את האירוע רב הצועדים לבחירות הבאות וקרבות. "עוד לא אבדה התקווה לארץ הזו", אמר אחד הצועדים, "עובדה שהממשלה הזו קרסה. עובדה שחוק הלאום לא עובר. עובדה שכל כך הרבה אנשים הגיעו לכאן".