מערכת הבחירות הנוכחית מזכירה באופן מפחיד את ההתמודדות הדרמטית ב-1999 בין מנהיג הליכוד בנימין נתניהו לבין ראש מפלגת העבודה דאז אהוד ברק. גם אז, לאחר כהונה בת שלוש שנים של נתניהו, המפלגות שמשמאל לליכוד רכבו על גלי המיאוס מראש הממשלה. גם אז הקריאות בגרון ניחר "רק לא ביבי" היסו כל ניסיון לקיים דיון רציני על קווי היסוד של העבודה, ובראש וראשונה להציג את קווי המתאר של הסדר הקבע עם הפלסטינים. ואולם האכזבה מנתניהו ציידה אז את העבודה בכמות מספקת של דלק כדי לחזור לשלטון. סופו העצוב של הפרק הזה ידוע לרבים, ובכל זאת הנה תזכורת קצרה: ברק הבטיח "שחר של יום חדש" ובנה יותר בתים חדשים בהתנחלויות מכל קודמיו. הוא הפר התחייבות להעביר לפלסטינים כפרים באזור ירושלים, דרש לבנות בית כנסת בסמיכות למסגדי הר הבית, והתיר לרמטכ"ל שאול מופז וסגנו משה יעלון לפגוע במנגנוני הביטחון הנאמנים לג'יבריל רגו'ב, מראשי מחנה השלום הפלסטיני.
הדובדבן על הקצפת החמוצה הזאת היה הכרזת ה"אין פרטנר" של ברק - עמדה שבהמשך ליוותה גם את אריאל שרון כל הדרך אל השלטון, וסללה ליו"ר העבודה ברק את הדרך לממשלת נתניהו. כעת, ציפי לבני, השרה שהייתה ממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים בממשלות אולמרט ובממשלת נתניהו השלישית, נותנת את גרסתה האישית להתמוטטות המשא ומתן. בראיון לפובליציסט הבכיר רוג'ר כהן מהניו יורק טיימס מאשימה לבני את יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בהתמוטטות המשא ומתן שהתקיים בשנה שעברה בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי.
בראיון המדובר, אשר התפרסם ב-23 בדצמבר, טענה מועמדת רשימת העבודה לראשות הממשלה (ברוטציה עם יצחק הרצוג) כי החלטת הרשות הפלסטינית להצטרף ל-15 מוסדות בינלאומיים היוותה מכת מוות למשא ומתן וכי הסכם הפיוס עם חמאס היווה את המסמר האחרון בארון הקבורה שלו. היא סיפרה שבפגישה שקיימה עם עבאס בלונדון במאי 2014 היא הטילה עליו את האחריות לכישלון. "אמרתי לו שהבחירה היא בין הכל לכלום, והבחירה שלך בסופו של דבר היא לא להשיג כלום". אגב, באותו זמן אמרה לבני בראיון לגלי צה"ל כי המתנחלים הם אלה שמונעים מישראל להגיע לפתרון עם הפלסטינים.
בשיחות פרטיות לבני חוזרת שוב ושוב על גרסתה, על פיה המשא ומתן נכשל בגלל סירובו של עבאס לאמץ את מתווה קרי להסדר שהציג בפניו הנשיא אובמה. הדים לגרסה הזאת שמעתי בשבוע שעבר [סוף דצמבר] מפי אלוף במילואים בעל פרופיל תקשורתי גבוה, בעת פגישה עם דיפלומטים זרים. כמו לבני, גם הוא לא טרח לספר שהמתווה של קרי כלל דרישה שהפלסטינים יכירו בכך שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, יאמצו את הניסוח הבעייתי "גבולות ביטחון" ויחתמו על מסמך שאינו מתייחס כלל לירושלים ולדרישתם להכיר בה כבירתן של שתי המדינות. את הדרישות הללו הציג נתניהו על דעתה של לבני ובברכתה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
