כלכלת בחירות: דרך השלום תוביל לפריחה כלכלית
נתניהו ינסה לנהל מערכת בחירות שתתמקד בבעיות הביטחון של ישראל, ויתעלם מהקשר שבין התהליך המדיני למצב הכלכלי. האופוזיציה חייבת לעשות את החיבור בין השלום להשפעותיו על המשק
כשהמנהיגים הישראלים והפלסטינים אמרו "לא" למתווה המשא ומתן של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, במאי 2014, הם דחפו את שתי הכלכלות אל עבר תקופה של משבר.
חתימה על הסכם מסגרת הייתה מניבה יתרונות כלכליים עצומים לשני הצדדים. גם לישראל וגם לפלסטינים הוצע שדרוג של מעמדן באיחוד האירופי, עד לרמה הגבוהה ביותר הקיימת עבור מדינה שאיננה חברה באיחוד. ארצות הברית הציעה לפלסטינים גם חבילת סיוע בסך של ארבעה מיליארד דולר.
מנקודת מבט ישראלית, תהליך שלום בר-קיימא היה טומן בחובו גם עלייה בהשקעות הזרות, שיפור במסחר הבינלאומי וגידול בתיירות. את אותו דבר ניתן היה לומר במידה רבה גם על הצד הפלסטיני.
אבל היום שתי הכלכלות סובלות. שיעור האבטלה בקרב הצעירים בגדה המערבית הגיע לשיא, ומעל 20% מהם מובטלים. מהדו''ח שפרסם הבנק העולמי ל-2014 עולה שברצועת עזה אף הגיעה אבטלת הצעירים לשיעור של 50%. ישראל סובלת מצמיחה אפסית כמעט בעקבות המלחמה בעזה, ממחירי דיור מאמירים ומיוקר מחייה בלתי-נסבל למעשה, שמקשה במיוחד על המעמד הנמוך ועל מעמד הביניים.
