טרנד שלילת התושבות משתלט על הפוליטיקאים
בשבועות האחרונים שטף את הכנסת גל של יוזמות לשלילת תושבות או אזרחות ממעורבים בטרור. בהמשך הורחבו כמה מהן למשתתפים בהפגנות נגד ישראל. ח"כ פריג: "איך שלא מסתכלים על זה, בסוף כל החוקים האלה הם נגד ערבים".
ביום ראשון האחרון (23 בנובמבר) בישר שר הפנים החדש, גלעד ארדן, כי ביטל את תושבות הקבע של מחמוד נאדי, תושב ג'לג'וליה. נאדי הסיע ב-2001 את המחבל המתאבד לפיגוע בדולפינריום, שבו נהרגו 21 צעירים ונפצעו 110. הוא הורשע בעבירות של סיוע להריגה, סיוע לגרימת חבלה חמורה וסיוע לשהייה בלתי חוקית, ונגזרו עליו 10 שנות מאסר.
זוהי אחת ההחלטות הראשונות שקיבל ארדן כשר פנים, ועל פי הצהרותיו נראה כי הוא מתכוון להרבות בשימוש בסמכות זו. הוא הורה לאנשי משרדו לבחון כיצד ניתן לשלול את תושבות הקבע והזכויות הסוציאליות הנלוות מערביי מזרח ירושלים המעודדים טרור.
ארדן אף פרסם פוסט בדף הפייסבוק שלו בנוגע להחלטתו, וכתב בו בין השאר: "הבוקר, לנוכח חומרת מעשיו והפרת האמונים הבוטה למדינת ישראל, ביטלתי את תושבות הקבע של נאדי. הוא לא יהיה רשום במרשם האוכלוסין, תישלל ממנו תעודת הזהות הכחולה ותימנע ממנו כל זכות סוציאלית כמו ביטוח לאומי וביטוח בריאות. אנשים כאלו אינם יכולים להמשיך וליהנות ממעמד קבע של תושבי המדינה וליהנות מההטבות שלה".
הזריזות שבה ארדן פעל כדי לשלול את מעמדו כתושב של נאדי והתבטאויותיו בנושא מעידות כי השר, שכבר הוכיח בתפקידיו הקודמים פעלתנות וחיבה לרפורמות, מתכוון לעשות שימוש רב בסמכות ביטול התושבות ככלי למאבק בטרור. על פי התגובות ששוגרו לדף הפייסבוק שלו מצד תומכיו, הוא גם יפיק מהצעד הזה רווח פוליטי ציבורי. לא ברור על סמך מה ארדן הגיע למסקנה ששלילת תושבות תרתיע טרוריסטים. הרי הוא יכול היה לכל הפחות לבקש חוות דעת מגורמי בטחון לפני שהוא נוקט בצעד כה חריף, שרק מגביר את המתיחות הגואה בין יהודים לערבים. באופן כללי, ראוי שמהלכים כאלה יתבצעו לאחר חשיבה והתייעצויות, ולא כשליפה שמריחה ריח של פופוליזם.
