אנו נמצאים היום בשפל היסטורי ביחסים האסטרטגיים בין ארצות הברית לישראל. היחסים בין המדינות לא היו מעורערים כל כך מאז המכתבים ששלח הנשיא ג'ון פ' קנדי לראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון בראשית שנות השישים, בעניין תוכנית הגרעין של ישראל (pdf). את מה שעשתה אז דימונה והכור הגרעיני שלה, עושים היום שכונת סילואן במזרח ירושלים והבנייה בהתנחלויות.
גורם בכיר במחלקת המדינה מסר לאל-מוניטור, שהממשל שוקל שינוי במדיניות כלפי ישראל. מצד אחד, שיתוף הפעולה הביטחוני יימשך ואף יגבר. מנגד, בתחום הדיפלומטי, וושינגטון שוקלת ברצינות רבה שלא להטיל וטו על החלטות מועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות. במקביל, ייתכן שוושינגטון גם לא תנסה לרסן את חברות האיחוד האירופי ולמנוע בעדן מלנקוט צעדי ענישה כלפי ההתנחלויות, כגון הרחבת החרם נגד חברות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק.
הממשל משוכנע שנתניהו איננו פרטנר לתהליך שלום, וגם לא פרטנר מהימן ביחסים שבין ארצות הברית לישראל. ההתערבות שלו בשנים האחרונות לטובת הרפובליקאים השמרנים הותירה טביעות אצבע ברורות.
לשינוי הזה במדיניות עלולות להיות השלכות חמורות על ישראל. מעמדה של ישראל במזרח התיכון, וכן באירופה, ניזון במידה רבה מתדמיתה הבינלאומית של הברית החזקה בין וושינגטון לירושלים. אין זה צירוף מקרים שההכרה הרשמית של השוודים במדינת פלסטין (30 באוקטובר) התקבלה רק יומיים לאחר שהעיתונאי ג'פרי גולדברג פרסם ציטוטים מפי בכיר בממשל אובמה שכללו ביקורת קשה על נתניהו. ספרד עשויה להיות הבאה בתור, ובאיחוד האירופי, כך מספרים לי דיפלומטים אירופים בבריסל, מתכננים שוב להוקיע בחריפות את ההתנחלויות. על פי מקורות אלה, האיחוד האירופי גם בוחן את הסכמיו המשפטיים עם ישראל כדי להבטיח שאף התנחלות לא תפיק תועלת מהסכמים אלה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
