''בכל הנוגע ליוקר הדיור והמחיה, נכשלנו. ואנחנו כממשלה צריכים לטפל בזה" – הווידוי, לכאורה חברתי ואכפתי, ששחרר שר הביטחון משה יעלון [15 באוקטובר] בסבב ראיונות חג בתגובה למחאת המילקי, נבלע בתוך בליל הכותרות והמילים שהשמיע על האיומים הביטחוניים. אבל דווקא האמירה הזאת, שאין מאחוריה מעשה, מבטאת את הנתק בין הממשלה לבין השינויים שעברה החברה הישראלית מאז פרצה המחאה החברתית בקיץ 2011. יעלון אולי מעריך כמו ראש הממשלה והשרים האחרים שאמירות אמפתיות יפייסו את הציבור, אבל מתחת לפני השטח חומרי הבערה של המחאה ממשיכים לפעול.
"הטעות הגדולה של השרים", אומר ל"אל-מוניטור" איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג' ב-2011 וממקימי תנועת הצרכנים למלחמה ביוקר המחיה, "היא שהם אינם מבינים שיש להם הזדמנות להציל דור שלם. הם חושבים שהמחאה תעבור, אבל לא קולטים שהמחאה חיה ובועטת. הציבור היום הרבה יותר מבין ויודע ורואה שעושקים אותו, והוא לא יוותר".
אלרוב הוא מגיבוריה הפחות מוכרים לציבור הרחב של המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011. בעוד דפני ליף, סתיו שפיר ואיציק שמולי הפכו לפוסטר של אותה תקופה ולכוכבי תקשורת, והשניים האחרונים אף נבחרו לכנסת, אלרוב נותר די אנונימי - אם כי הוא נחשב לאחד מהכוחות המשפיעים ברשתות החברתיות בנושא יוקר המחיה.
כשהחלה המחאה הוא היה בן 25, בחור דתי מבני ברק, אב לילדה, שהבין שמשהו דפוק בשיטה ושלא הגיוני שצעירים עובדים בישראל לא יצליחו לגמור את החודש. ביוני 2011 הוא פתח עם כמה חברים דף פייסבוק וקרא להחרים את הקוטג', שמחירו כמעט הוכפל בתוך שנים אחדות. מחאת הקוטג' זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב ולמעשה הייתה הסנונית שבישרה את המחאה גדולה חודש לאחר מכן.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
