הפלסטינים: אם לא שלום עכשיו, מדינה עכשיו
ברמאללה מיואשים מנתניהו ומעודדים מההסכם עם חמאס, שמחזיר להם שליטה במעברים בעזה. זה הזמן, מבחינתם, ללכת למהלך דיפלומטי של "הכל או כלום", שסופו אמור להיות הכרזה על מדינה עצמאית.
"משא ומתן על הסכם קבע בין מדינת פלסטין למדינת ישראל - זה מה שאנחנו רוצים לראות ב-2015", כך אמר לאל-מוניטור גורם בכיר ברמאללה. את הדברים ליווה מונולוג ארוך על התסכול הפלסטיני, המשותף גם לנשיא אבו מאזן, בשל העניין המופחת שמגלה העולם בסבלם של הפלסטינים. מבעד לעיניים פלסטיניות, ברק אובמה מצטייר כנשיא אמריקאי חלש יותר, מדינות אירופה נתפסות כמי שמבועתות מהאיום של דאע"ש, ישראל נראית משיחית מתמיד, והעולם הערבי נחשב מרוכז בעצמו. הם מעונינים כעת להתניע מחדש את המשא ומתן רק מעמדה שוויונית מול מדינת ישראל.
הפלסטינים מסרבים להישאר, מבחינתם, המדינה היחידה בעולם תחת כיבוש. הגווארדיה הישנה של פתח - החוג שהקיף את יו"ר אשף המנוח, יאסר ערפאת - יודעת שזו ההזדמנות האחרונה שלה. אבו מאזן כבר בן 79. הדור החדש התפקח מאשליות, ואחרי עשרים שנה של משא ומתן עקר יש בתוכה כאלה הכמהים לאינתיפאדה נוספת. אחרים רוצים לראות את הפעיל המיליטנטי יותר מרואן ברגותי כמנהיג מרכזי, ויש גם כאלה שנופלים כפרי בשל לידיו של חמאס. עבור רבים בהנהגה של הרשות הפלסטינית, זה עכשיו או לעולם לא.
גורמים המקורבים לאבו מאזן חשים מחוזקים מהסיכום שהושג עם חמאס בקהיר ב-25 בספטמבר, בתיווכה של מצרים. לדבריהם, מצרים מילאה תפקיד מפתח כשלחצה על חמאס להסכים לכך שהממשלה הפלסטינית הטכנוקרטית היא זו שתנצח על בנייתה מחדש של עזה, ושכוחות המשמר הנשיאותי של פתח הם שיפקחו על כל מעברי הגבול. אין בכך בשום אופן כדי להצביע על חיסולו של חמאס, אבל זה מעניק לפתח דריסת רגל חדשה בעזה ומחזק את מעמדו מול מצרים ומול ישראל - התלויה היום יותר בפתח בכל הקשור לתיאום ביטחוני.
אבל מעל הכל, הסיכום שהושג מאפשר לאבו מאזן לדבר על פתרון של שתי מדינות לשני עמים בשמם של תושבי כל השטחים הפלסטינים – גם את הגדה המערבית וגם את רצועת עזה. נאומו הלוחמני של אבו מאזן ב-26 בספטמבר בעצרת הכללית של האו"ם מציין את קו פרשת המים במאמציהם של הפלסטינים: לא עוד משא ומתן ישיר עם ישראל ללא הסכמה על הגבולות, קמפיין באו"ם להכרזה על מדינה פלסטינית במועד מוסכם, וחיזוקה של הנהגת הפתח בעיני הפלסטינים והעולם הערבי כולו.
