"מעולם לא חוויתי מבול כזה של ביקורת כלפי מדיניות ישראל, כמו בתקופה שלאחר המלחמה". כך אמר לאל-מוניטור בכיר במשרד החוץ, שסיפר על חששו מבידודה הגובר של ישראל בזירה הבינלאומית.

ואכן, ישראל נתונה שוב תחת אש, אבל הפעם זו אש דיפלומטית. את הפצצה הגדולה ביותר הפיל הבית הלבן, מיד לאחר ביקורו האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבירת ארצות הברית [1 באוקטובר], בעקבות ההודעה על הרחבת ההתיישבות בשכונת גבעת המטוס שבירושלים.

ביקורת חריפה עוד יותר השמיע הבית הלבן בתגובה להאשמותיו של נתניהו, שהטיח בארצות הברית כי היא אינה מקיימת את הערכים שלה עצמה: " הערכים האמריקאיים הם הסיבה שבגללה ארה"ב תומכת בישראל באופן בלתי מתפשר, כמו במימון מערכת כיפת ברזל", אמר דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, בתגובה שכמוה כסטירה ורבלית כמעט על פניו של ראש הממשלה. זוהי כנראה נקודת השפל ביחסים שבין המשרד הסגלגל למשרדו של ראש הממשלה, מאז "מדיניות הקיפאון" של מזכיר המדינה לשעבר, הנרי קיסינג'ר, ב-1975.

העמדה האירופית גרועה אף יותר מבחינתה של ישראל. שוודיה כבר הכריזה [3 באוקטובר] שתכיר במדינת פלסטין. ההכרזה הזו לוותה בהצבעה באותה הנימה גם בפרלמנט הבריטי [13 באוקטובר], ויש לשער שחברות נוספות באיחוד האירופי יצטרפו למגמה - אם דרך ממשלותיהן ואם באמצעות הצבעה בפרלמנט. דברי הביקורת והעמדות הללו הם רק תסמינים לשינוי מהותי יותר ביחס כלפי ישראל, שינוי שעלולות להיות לו השלכות מדיניות קשות בעתיד.