ארה''ב מעדיפה לסייע מהצד, במקום להתערב
בבית הלבן רואים את עלייתו של האיסלאם הקיצוני, כמו גם את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יותר כבעיה אזורית ופחות כעניין אמריקאי. לכן, המעורבת בשניהם תהיה חלקית בלבד.
האם אמריקה חזרה לתמונה? זאת השאלה ששאלו את עצמם הרבה מומחים לענייני המזרח התיכון אחרי הנאום שבו פירט הנשיא ברק אובמה את מדיניותו בעניין כניסה לעימות עם המדינה האיסלאמית [10 בספטמבר]. "לא, בהחלט לא", אמר לאל-מוניטור גורם בבית הלבן, ורבים באזור שותפים להערכה זו: סעודיה קיוותה למעורבות צבאית רבה יותר של ארה"ב, ואילו הפלסטינים קיוו למעורבות פוליטית רבה יותר שלה.
לדברי אנליסטים לענייני הממשל האמריקאי והמזרח התיכון, אובמה קיבל את ההחלטה לצאת למתקפות אוויריות נגד דאע''ש ללא התלהבות רבה. "זה לא ב-DNA שלו", אמר הגורם בבית הלבן, "הוא מאמין בדיפלומטיה קולקטיבית לפתרון סכסוכים, ויש גם שיקולים מוסריים שמניעים אותו".
אבל לאובמה לא נותרו הרבה ברירות – התקפות הג'נוסייד נגד מיעוטים דתיים ועריפות הראש של עיתונאים מערביים היו קשות מדי לעיכול. גם העיתוי היה גורם מדרבן לקראת החלטתו של אובמה – שבועות ספורים לפני בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקאי ב-4 בנובמבר, דעת הקהל בארה"ב נוטה לטובת תמיכה בהתערבות צבאית בעיראק ובסוריה.
עם זאת, הנשיא ריסן את ההתערבות האמריקאית בכך ששלל מראש מבצע רחב ממדים והתנה את הפעולה בהקמתן של קואליציה בינלאומית וקואליציה אזורית.
