עיני העולם נשואות למצעד עריפות הראשים של "המדינה האיסלמית", ששובר את שיאיו כמעט מדי שבוע. האכזריות הבלתי נתפסת, הקנאות הלא מתפשרת, השנאה היוקדת ונטולת העכבות, הברבריזציה המחרידה של המאבק, כל אלה תפסו את מרבית תשומת הלב הגלובלית בחודשים האחרונים, מאז פרצה דאע''ש, שהפכה מאז ל"מדינה האיסלמית", אל התודעה העולמית.

זוהי המלחמה הישנה. עוד ייקח זמן עד שניפטר מתוצרי הטרור הארצי והפיזי הזה, לטובת הדבר הבא, אבל לא כדאי להתעלם מהעתיד. הוא כבר כאן. במלחמות העולמיות הבאות ובמאבקים הגדולים של העתיד יתפוס המרחב הקיברנטי מקום גדל והולך בזירת הקרבות. המשאבים יופנו מהמאמץ להרוג כמה שיותר בני אדם בכמה שפחות זמן וכוחות, או לערוף כמה שיותר ראשים כדי לזעזע כמה שיותר בני תרבות במערב, למשהו אחר לגמרי: ניסיון לחבל בתשתיות האינטרנט הממוחשבות של כמה שיותר מערכות במדינות ובמרחבי האויב, במטרה לשבש את החיים האזרחיים, לנטרל או להשמיד מערכות ביטחוניות, ואפילו לגרום לנזקים כבדים ברכוש, להכות בכלכלה ולהרוג כמה שיותר בני אדם.

"היכולות כבר כאן", אמר לי בשבוע שעבר [אמצע ספטמבר] בכיר ישראלי העוסק בנושא שנים ארוכות, "כבר היום יש ארגונים ומדינות שיכולים לפגוע פיזית במטרות ובאנשים דרך הרשת". ביקשתי דוגמאות. "יש הרבה דברים שאי אפשר עדיין לדבר עליהם", אמר הבכיר, "אבל אתן לך משהו מובן מאליו כדוגמה: נניח שארגון ביון רוצה לחסל מישהו בארץ זרה. נניח שהמישהו הזה נוסע עכשיו במכונית חדישה מדגם שיוצר בשנים האחרונות. או, במילים אחרות, מכונית שמערכותיה מופעלות על ידי מחשב. כל מה שצריך זה לדעת להתחבר מרחוק לאותן מערכות מחשב של אותה מכונית, ולדעת לעקוב אחרי מכשיר סלולרי כזה או אחר שיש ברכב. גם אם הוא לא פועל ואפילו אם הוא נטול סוללה. במעקב כזה מרחוק אתה יכול לדעת מתי בדיוק המכונית נמצאת בנסיעה במדרון תלול, ואז לנתק בבת אחת את יכולת הבלימה שלה. באותו רגע חרצת את גורלם של נוסעיה".

שאלתי את הבכיר אם ישראל כבר נקטה בשיטה כזו כדי לנטרל גורמי טרור זרים. "לא", הוא אמר, "אנחנו עוד לא שם. אבל תיאורטית, היכולת בעולם קיימת. בקרוב יהיו מדינות או ארגוני ביון שיהיו מסוגלים לבצע מהלכים כאלה. וזוהי רק ההתחלה".