"גם כאשר קיים סיכוי כי אזרחים יפגעו בפעולה צבאית, אין איסור מוחלט לנקוט פעולה, כל עוד המטרה המותקפת היא מטרה צבאית לגיטימית" – כך נכתב בחוות דעת של מומחים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שגובשה בימים האחרונים בעקבות מבצע צוק איתן. על המסמך חתומים נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, סגנו המשפטן, הפרופ' מרדכי קרמניצר, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' עמיחי כהן, ועו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ.
חוות הדעת משקפת את האתגרים הרבים והמורכבויות המונחים לפתחה של מדינת ישראל בעימות ברצועת עזה, המתרחש בלב אוכלוסייה אזרחית. תזכורת לכך אירעה ביום רביעי (16 ביולי), כשארבעה ילדים נהרגו על חוף הים של עזה בעת ששיחקו כדורגל, ככל הנראה מירי כוח ימי של צה"ל. בצה"ל החלו מיד לתחקר את האירוע, וטענו כי באזור שהותקף היה יעד שבו שהו מחבלים שביצעו פעילות טרור. הרג הילדים סוקר בהרחבה בכל העולם, והסתמן כאחד מהרגעים המשמעותיים במבצע צוק איתן. ישראל כבר הואשמה בפשע מלחמה ונדרשה לתת הסברים.
במערכת המדינית והביטחונית זוהי כמעט הנחת עבודה, שגם מבצע צוק איתן, כמו מבצעים קודמים באזורי אוכלוסייה פלסטינית, יסתיים בהאשמת ישראל בטבח אוכלוסייה אזרחית ובפשעי מלחמה. כך היה בחומת מגן ובעופרת יצוקה.
חוות הדעת של מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה פורסמה שעות ספורות לפני התקרית בחוף הים של עזה. יוחנן פלסנר, לשעבר חבר כנסת מטעם קדימה, מסביר שמלבד הקניית עקרונות לחימה לכוחות הבטחון, המסמך נועד גם לצרכי חוץ ולכן הוא יופץ גם באנגלית. לדבריו, מחוץ לישראל מתקיים לעתים שיח מעוות בכל הנוגע להאשמתה בפשעי מלחמה ועבירות על החוק הבינלאומי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
