ארגון ''קו לעובד'' מעריך שכעשרת אלפים פועלים תאילנדים עובדים היום בישראל, רובם באזור הדרום בשדות חקלאיים - מקומות שבמהדורות החדשות בישראל נוהגים בימים אלה לכנות "שטחים פתוחים". כשצרכן החדשות הממוצע שומע שרקטה מרצועת עזה נחתה בשטח פתוח, ולא בשטח בנוי, הוא חש הקלה. אלא שבעבור אותם עובדים, השדות האלה הם החזית לכל דבר ועניין, לרוב בלי אמצעי מיגון או כיפת ברזל. ואכן למרבה הצער, היום בשעות הצהרים (23 ביולי), נהרג עובד זר מנפילת פצצת מרגמה בחממות ביישוב מועצת חוף אשקלון.

בשבועות האחרונים פרסמו כמה מהתאילנדים בחשבונות הפייסבוק שלהם, וגם בעמוד הפייסבוק של ארגון "קו לעובד", תמונות ממה שעובר עליהם מאז החל העימות בדרום. הם מצלמים את עצמם לצד עמודי ברזל מחוררים, בתוך חממות שנהרסו מפגיעת רקטה, וגם מתעדים את עצמם מסתתרים מתחת לעצים - בהיעדר כל מיגון אמיתי. על פי מה שאומרים בקו לעובד, על אף שהבאת פועלים תאילנדים לענף החקלאות בישראל מוסדר היום בהסכם בילטרלי בין שתי המדינות, אף גוף אינו נוטל אחריות על שלומם של העובדים.

בארגון העבירו בשבוע שעבר מכתב אל משרד הביטחון, שבו ציינו כי "עם ההסלמה בשבוע האחרון הגיעו למשרד ידיעות בדבר מספר בודד של חקלאים אשר רכשו לעובדיהם ממ"דים ניידים שהוצבו בקרבת מגוריהם ואזורי עבודתם", ודרשו לדעת כיצד משרד הביטחון מבקש לטפל בסוגיה. כרגע, הם מסבירים, החקלאים אינם יודעים אם המדינה תפצה אותם על הפגיעה בהכנסותיהם בשל הלחימה, ולכן הם שולחים מדי יום את הפועלים לעבודה גם במקומות שטרם הוצבו בהם אמצעי מיגון מספקים.

נועה שאואר, רכזת תחום חקלאות בקו לעובד, אומרת כי הקו החם של הארגון קורס מפניות. "עובדים רבים מתקשרים אלינו בימים האחרונים, בעיקר על זה שמוציאים אותם לעבוד באזור עוטף עזה, שער הנגב, מועצה אזורית אשכול ורמת הנגב. מכריחים אותם לעבוד בשטחים פתוחים שבהם נופלות רקטות, בלי שיש להם שום סיכוי בזמן אזעקה להגיע למקלט. הם לא מוגנים", היא אומרת, "כמה טענות מרכזיות עולות בשיחות האלה. חלק אומרים ש'מכריחים אותי ללכת לעבוד, ואני לא רוצה - דברו עם המעסיק'. אחרים מספרים ש'נופלים פה טילים, אני רוצה לחזור הביתה, מה לעשות?' אחרים מבקשים השמה במקום אחר, אולם הלשכות הפרטיות (הגופים הפרטיים שקיבלו מהמדינה רישיון לבצע את ההשמה של העובדים התאילנדים) מתנערות מהטיפול בהם".