בדצמבר 1998 כונסה ברצועת עזה ועידת המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ), להצביע על שינוי סעיפי אמנת אש"ף שכבר לא התיישבו עם הסכמי אוסלו. הוועידה כונסה לפי דרישתו של ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, שהתנה את המשך המשא ומתן ויישום ההסכמים בתיקון רשמי של האמנה.
האמנה הגדירה את מטרת אש"ף כסיום קיומה של הישות הציונית באמצעים צבאיים. אחד הסעיפים שישראל דרשה לתקן היה סעיף 22, שבו התנועה הציונית הוגדרה כתנועה מדינית אימפריאליסטית, פאשיסטית, תוקפנית וגזענית. סעיף 33, הסעיף האחרון, התנה החלת שינויים באמנה בכינוס מיוחד של אנשיה וברוב של שני שלישים מתוכם.
המושב כונס בעזה בנוכחותו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. באישורה של ישראל הגיעו לרצועה רוב חברי המועצה הפלסטינית, כולל מי שהוגדרו אז "רבי מחבלים", כמו חוטפת המטוסים לילה חאלד ואבו עבאס, מנהיג ארגון החזית לשחרור פלסטין שהיה אחראי לחטיפת האונייה "אקילה לאורו" ולרצח האזרח האמריקאי ליאון קלינגהופר.
נתניהו, שנבחר לתפקיד ראש ממשלת ישראל ב-1996, לא הסתפק במכתב ששיגר בשעתו יאסר ערפאת ליצחק רבין, ושנכתב בו כי אש"ף מכיר במדינת ישראל וכי סעיפי האמנה "בלתי תקפים ובלתי ישימים". הוא דרש הצבעה חוקית של המועצה הפלסטינית לשינוי האמנה. הצבעה סמלית שנערכה באפריל באותה שנה לא הניחה את דעתו, והוא התעקש על אישור התיקון ברוב של שני שלישים. הסיבה לכך הייתה ברורה. בטרם יוכל ליישם את ההסכמים שהתנגד להם נחרצות כשהיה יו"ר האופוזיציה, היה עליו לספק הישג ציבורי משמעותי שירגיע במשהו את תומכיו שהתנגדו להסכם. אגב, בחוגי הימין בישראל עדיין נשמעת טענה כי סעיפי האמנה תקפים היות וההצבעה לא הייתה חשאית ולכן אינה תקפה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
