ביום שישי בבוקר [16 במאי], יממה אחרי שובו מיפן, נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו בירושלים עם מזכיר ההגנה האמריקאי, צ'אק הייגל. על סדר היום: סערת הריגול, הגרעין האיראני, המשא ומתן המדיני ועוד שלל עניינים ביטחוניים ברומו של עולם.
אלא שאת נתניהו מה שעניין באותם רגעים היה נושא אחר לגמרי: כיצד למנוע את בחירתו של ח"כ רובי ריבלין ממפלגתו (הליכוד) לנשיא המדינה. עיסוק זה הפך בימים האחרונים ל"אובססיה" ו"אמוק", ואלה הן הגדרות בהן משתמשים בכירים בליכוד ובמערכת הפוליטית ששוחחו עמו.
לא תהיה זו הפרזה לקבוע, שבעשרת הימים האחרונים נתניהו, אחד מראשי המדינות העסוקים בעולם, טרוד בעיקר בטרפוד בחירתו של ריבלין לנשיא, הנורא מכל מבחינתו. הוא עשה זאת לאורך כל ביקורו ביפן באמצעות שיחות טלפון בלתי נגמרות ובהולות לראשי מפלגות הקואליציה.
על פי התוכנית הראשונית, נתניהו ביקש להוביל לדחיית הבחירות בחצי שנה. עד אז תכנן למצוא מועמד אחר לנשיאות שיתמודד מטעם הליכוד וגם לשנות את חוק היסוד לבחירת נשיא המדינה. זאת באופן שתבוטל סמכות הנשיא להחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, ולקבוע כי היא תוטל באופן אוטומטי על ראש המפלגה הגדולה ביותר. הפרשנות לצעד הזה היא שבכך יסכל נתניהו את האפשרות שריבלין ינקום בו, אם במקרה ייבחר.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.