אוטונומיות הפחד של מחנות הפליטים
המצב הכלכלי הגרוע והאכזבה העמוקה מהרשות הפלסטינית הפכו את מחנות הפליטים בגדה למובלעות אלימות המונהגות על ידי צעירים חמושים מכל הארגונים, שבגרו על מאורעות האינתיפאדה השנייה וחולמים לנקום בישראל.
בשבת (22 במארס) נכנס כוח ימ"מ (יחידה משטרתית מיוחדת) למחנה הפליטים בג'נין, וחיסל את המבוקש פעיל חמאס חמזה אבו אלהיג'א ושני פלסטינים נוספים, אחד מהם פעיל הג'יהאד האסלאמי,ששהו עמו בבית שבו הסתתר. לטענת צה"ל והשב"כ, אבו אלהיג'א ענה בדיוק על ההגדרה של "פצצה מתקתקת", מכיוון שתכנן לבצע פיגועי ירי נגד מתנחלים ומטרות ישראליות נוספות.
כניסת כוח מבצעי מובחר לעומק מחנה הפליטים בג'נין אינו עניין שכיח מאז הסתיימה האינתיפאדה השנייה (2005) ופריסת כוחות הביטחון הפלסטינים ברחבי הגדה. אבל לאחרונה מתרחש במחנות הפליטים בגדה תהליך שאפשר לתארו כהקמת אוטונומיה המבוססת על פחד. זה קורה בעיקר בשכם ובג'נין. שני מחנות הפליטים הללו, שכונו לפני עשור "בית גידול למחבלים", הפכו למובלעות אוטונומיות שכוחות הביטחון הפלסטינים מדירים רגליהם מהן. למעשה, מזה חודשים רבים מנגנוני הביטחון נמנעים מלהיכנס למחנות הפליטים, מחשש שייקלעו לקרבות ירי. גם כך במקומות האלה הזעם והכעס כלפי שלטון הרשות הפלסטינית ומה שהיא מייצגת הוא רב, ועל כן עימותים אלימים, לא כל שכן ירי ושפיכות דמים, הם הדבר האחרון שאבו מאזן היה רוצה.
במחנות הפליטים מתגבשים כוחות משמעותיים של חמושים צעירים ומתוסכלים מקרב כל הארגונים, המשתפים פעולה ביניהם. בכור ההיתוך הזה נוצרה אחוות לוחמי המחנה, המהווה "דבק" מאחד ומגבש. בכוחות משותפים, אחד למען כולם וכולם למען אחד, נבנתה מעין "חומת מגן" מפני כוחות הרשות. אחד מביטויי אחוות הארגונים שנרקמה במקומות אלה היא ההודעה המשותפת שפרסמו פעילי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וגדודי חללי אל אקצא של הפת"ח, לנקום את מותו של אבו אלהיג'א. שיתוף פעולה כזה לא נרשם בין חמאס וגדודי חללי אל אקצא של הפת"ח מאז הפיכת חמאס ברצועת עזה, ביוני 2007.
הצעירים החמושים ממחנות הפליטים, מהם חוששים מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, היו נערים ואף ילדים במהלך האינתיפאדה השנייה. מאורעות ומראות מבצע "חומת מגן" (מבצע רחב היקף שהחל ב-29 במארס 2002 בעקבות הפיגוע במלון "פארק" בנתניה) נחרטו עמוק בזיכרונם ועיצבו את תפיסת עולמם, אשר ממנה שאבו את המוטיבציה והרצון להילחם ולנקום בישראלים. כך למשל, אביו של אבו אלהיג'א, ג'מאל, נפצע בתחילת האינתיפאדה השנייה במהלך הכנת מטען חבלה שהתפוצץ בפניו ונשפט למאסר עולם בגין תכנון פיגועי התאבדות. בנו חמזה הלך בעקבותיו. כמוהו צעירים רבים במחנות הפליטים בג'נין, שכם ובמקומות נוספים בגדה - שם צעירים רבים חשים שאין להם מה להפסיד.
