בסוף מבצע "עופרת יצוקה" [ינואר 2009], לאחר שלושה שבועות בהם תקף צה"ל ברחבי רצועת עזה, מנו הפלסטינים כ-1,400 הרוגים, אלפי פצועים והרס אדיר של תשתיות. מי שהביא אז להסלמה וגרר את חמאס וישראל לסבב אלימות עקוב מדם, הוא אותו ארגון שממטיר מיום רביעי השבוע [12 במארס] אחר הצהריים עשרות רקטות על הדרום: הג'יהאד האסלאמי.
כשבועיים לפני שהחל מבצע "עופרת יצוקה" [16 בדצמבר 2008], חיסל צה"ל בכפר אל יאמון בגדה המערבית את ג'יהאד נוואהדה, בכיר בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. בתגובה החלו פלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הארגון, לשגר מטחים כבדים של רקטות לעבר ישראל, שריסקו את הניסיונות להביא להפסקת אש בין חמאס לישראל.
השבוע כאמור אנשי הג'יהאד האסלאמי עשו זאת שוב. יום אחרי שצה"ל פגע בחוליית ג'יהאד אסלאמי והרג שלושה פלסטינים, עת שיגרו פצצת מרגמה סמוך לגדר המערכת, "הצליח" הארגון לגרור את חמאס להרפתקה לא רצויה מבחינתו ובעיתוי גרוע ביותר. כ-60 רקטות נורו על ידי הג'יהאד לעבר ישראל, שהגיבה בתקיפת עשרות יעדים ברצועת עזה. בחמישי בבוקר נמשכה ההסלמה.
מעניין אגב שחמאס, שפרס לאחרונה את גדודי עז א-דין אל-קסאם לאורך הגבול עם ישראל כדי להבטיח שלא יירו משם קסאמים, לא הצליח למנוע מאנשי הג'יהאד האסלאמי לפעול בשטח האמור להיות מחוץ לתחום עבורם. אז מה עוצר את חמאס, שאפילו ישראל רואה בו הריבון ברצועת עזה, מלפרק את גדודי אל-קודס מנשקם? מה או מי מונע מלוחמי עז א-דין אל-קסאם, שכוחם הצבאי עולה עשרות מונים על פני כוח הג'יהאד האסלאמי, לאכוף את ריבונותם? ואיך הפכה סיסמת החמאס "לרכז את הכוח הצבאי ביד אחת", לנבובה וחסרת תוכן?
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
