הכול שאלה של עיתוי, תירץ בסוף השבוע (7 בפברואר) יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, לאתר האינטרנט nrg (של מעריב) את ההכרזה האחרונה של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, בראיון שהעניק בשניים בפברואר לניו יורק טיימס, לפיה הדרישה הישראלית להכיר בה כמדינה יהודית "לא באה בחשבון".

אהוד אולמרט נדרש אף הוא לאותה הצהרה נשיאותית. ראש הממשלה לשעבר הביע את ביטחונו, כי "ברגע האמת" - משמע, "כאשר יעמדו הישראלים והפלסטינים בפני חתימה על הסכם קבע" - יימצא פתרון גם לבעיית ההכרה. מהו אותו "עיתוי"? מתי יגיע "רגע האמת"? אם נתייחס לראיון שהעניק מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, לוושינגטון פוסט, שעת ההכרעה לא תגיע עם הגשתו הצפויה של המתווה האמריקאי במהלך השבועות הקרובים. קרי אמר, כי הצדדים יוזמנו להציג את הסתייגויותיהם מהמסמך, ונימק את ההליך הזה בכך ש"זו תהיה הדרך היחידה שבאמצעותה יוכלו נתניהו ועבאס לצלוח פוליטית את המשך המשא ומתן". 

אם יש בסיס לדיווחים שהמתווה יכלול את צמד המילים "מדינה יהודית", או "מדינת הלאום של העם היהודי", אפשר להניח שעבאס יסתייג באופן מוחלט מהסעיף הזה. המזרחן ד"ר מתי שטיינברג, שהיה היועץ לענייני פלסטינים של ארבעה ראשי שב"כ, אמר בסוף השבוע האחרון לאל-מוניטור, כי הוא אינו מאמין שהצבת "התנאי המכשיל הזה", כדבריו, תאפשר לעבאס "לצלוח פוליטית את המשך המשא ומתן".

שטיינברג משוכנע שהדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית לא תיענה על-ידי הפלסטינים, ושהתעקשות עליה תמוטט את האפשרות של פתרון מדיני. הוא מזכיר כי בשנת 1998, עם ביטול כל סעיפי האמנה הפלסטינית הסותרים את הסכם אוסלו, אש"ף ביטל את הסעיף השולל את היהדות כתנועה לאומית הזכאית למדינה. עם זאת, בהסכם אוסלו הפלסטינים לא נדרשו להצהיר באופן אקטיבי כי ישראל היא מדינת העם היהודי.