עשרות מהגרים לא חוקיים מאפריקה נעצרו לפני שבועיים (29 בדצמבר) בתל אביב בסופה של הפגנה נגד הכוונה לגרשם. החל מהשבוע שעבר, רבים מהם שובתים במחאה על כוונתה של ישראל לשלוח אותם בחזרה לארצות מוצאם. עמותות רבות בישראל הגבירו את היוזמות שלהן למען פליטים מסודן, מאריתריאה וממדינות שכנות, והביאו את הדילמה ההומניטארית אל לב לבו של השיח הציבורי. אך הדיון הציבורי המתוקשר בעניין גורלם של המהגרים הלא חוקיים מאפריקה כמעט אינו נוגע במלוא היקפם של הקשרים בין ישראל לאפריקה, שלא לדבר על השינויים שידעו היחסים הללו בשנים האחרונות.
אות מובהק לשינוי הזה הוא סיורו של שר החוץ אביגדור ליברמן באפריקה, שמתוכנן למחצית הראשונה של 2014. זה לא עניין של מה בכך. שרי החוץ של ישראל מקדישים את רוב זמנם לביקורים בוושינגטון, בבריסל ובבירות אירופה. בירות אפריקה נמצאות בראש סדר העדיפויות שלהם רק לעתים נדירות. ובכל זאת, ליברמן הקדיש תשעה ימים לאפריקה עוד בשנת 2009, כשביקר באתיופיה, בקניה ובניגריה. הוא התכוון לשוב ולבקר ביבשת ב-2011, אך ההכנות לנסיעה נקטעו בעקבות ההכרזה על בחירות מוקדמות.
קשה יותר להיזכר מתי ביקר באפריקה לאחרונה ראש ממשלה ישראלי. יצחק שמיר ביקר בקמרון בשנות ה-80', וקודם לכן היה רק ביקור בשנות ה-60', כשלוי אשכול יצא לסיור בשש מדינות באפריקה. לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריזה אמנם על ביקור צפוי בקניה ובאוגנדה בשנת 2012, אך כעבור זמן בוטל הביקור לטובת השתתפות בוועידה השנתית של איפא"ק.
למרות ההזנחה של הקשרים הדיפלומטיים מצידם של פוליטיקאים ישראלים, שיתוף הפעולה בתחומים אחרים נמשך כמעט ללא הפרעה, במיוחד בחקלאות: למשל בתוכניות הכשרה שמציעה ישראל למקבלי ההחלטות בתחום הפיתוח הכפרי, בחוות הדגמות, במרכזים לניהול משק מים או בפרויקטים להטמעת טכנולוגיה חקלאית.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
