זה לא היה איום סרק. סאיב עריקאת אכן התפטר מתפקידו כראש צוות המשא ומתן לשיחות עם ישראל. אולם הלחץ האמריקאי פעל גם הפעם, והוא נאלץ לחזור בו. עריקאת ועמיתו מוחמד שתייה נתונים מזה שבועות רבים ללחץ גובר מקרב חברי הפתח ודעת הקהל הפלסטינית בגדה, בדרישה שיפרשו מהשיחות ויכריזו כי הן נקלעו למבוי סתום. השיא היה בשבוע שעבר [30 באוקטובר], בעת שחרור 26 האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל.
מהלך שחרור האסירים, רובם נחשבים לסמל ההתנגדות לישראל, נועד להעניק לבכירי הרשות ולאבו מאזן בפרט תמיכה בדעת הקהל. אבו מאזן זקוק לדעת קהל אוהדת היות וחזרתו למשא ומתן נתפסת ככניעה משפילה ללחץ אמריקאי. ברשות התעקשו שישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות כדי להגיע להישג משמעותי לפני השיחות, אך לבסוף הוחלט כפשרה על שחרור האסירים.
גם חזרתם של האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל יכלה להיחשב להישג. אולם בדיוק ביום שבו אבו מאזן, עריקאת, שתייה ושאר בכירי הפתח נערכו לקבלת הפנים החגיגית לאסירים, ישראל הודיעה על בנייה של 1,500 יחידות דיור חדשות מעבר לקו הירוק. הצעד שכל מטרתו היתה לחזק את יו"ר הרשות ולרתום מאחוריו את הציבור הפלסטיני, הפך בעיניי אותו ציבור לבדיחה. עריקאת אף הואשם בתקשורת הפלסטינית כי ידע על כוונת נתניהו לפרסם את הבנייה החדשה – ובכך הפכו הוא ואנשיו למשתפי פעולה עם ישראל.
אף על פי שלהאשמות אלה אין אחיזה במציאות, הן התפשטו במהירות בציבור שמחפש הסבר הגיוני לעצם קיומו של המשא ומתן בתנאים האלה. לראשי הצוות הפלסטיני לא נותרה ברירה. אם רצו להסיר מעליהם את תווית משתפי הפעולה, שאין כינוי גנאי גדול ממנו ברשות, היה עליהם לעשות מעשה קיצוני ולנתק את עצמם לחלוטין מהדיונים עם ישראל. לדברי מקורות פלסטיניים, עריקאת הבין שעצם ישיבתו עם הישראלים בתנאים האלה, לא רק שהופכת אותו ללעג ולקלס בעיני הפלסטינים, אלא אפילו מסכנת את חייו לאחר שבכמה מקרים הוא הוגדר כבוגד.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
