מאז פתיחת מושב החורף של הכנסת בשבוע שעבר [14 באוקטובר], מלאו כותרות העיתונים, אתרי החדשות ותוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה בדיווחים על יוזמות חקיקה מהפכניות מימין ומשמאל בקואליציה. שני דברים משותפים לכל היוזמות היומרניות הללו: הראשון הוא פופוליזם שנועד להשתלט על סדר היום בתוך ממשלה רבת ניגודים ואינטרסים – מעין הכנה לקמפיין הבחירות הבא - והשני הוא סיכויי התממשות קלושים. בינתיים כולם מרוויחים: יוזמי ההצעות זוכים לכותרות ענק, ומתנגדיהן יוצאים למאבק הירואי בחוקים שממילא לא יאושרו אף פעם.
זה התחיל עם שרת המשפטים ציפי לבני, שיוזמת מהפכה ביחסי הדת והמדינה בישראל באמצעות סדרה של הצעות חוק. לבני, שלצד הנפת דגל המשא ומתן המדיני מנסה להתבלט בממשלת נתניהו כראש החץ האזרחי-ליברלי, דאגה לעצמה לכותרת ראשית בעיתון ידיעות אחרונות [15 באוקטובר], שבה התבשר הציבור על "הרפורמה החילונית" של שרת המשפטים. על פי הדיווח, לבני מקדמת שורה ארוכה של חוקים בנושא דת ומדינה, כדוגמת הסכם קדם נישואים שיקטין את תופעת מסורבי הגט, ו"חוק החיים המשותפים" שיקנה שוויון זכויות לזוגות שאינם יכולים להירשם ברבנות.
החרדים, כצפוי, הזדעקו, לבני התראיינה לכלי תקשורת נוספים, ובמשך כמה שעות עברה על ישראל "סערה במערכת הפוליטית". למרבה הצער, מהדיון נעדרה שאלת ההיתכנות של רפורמה כזו במבנה הקואליציוני הנוכחי. לבני נתנה להבין כי מפלגת "יש עתיד" איתה, מה שכלל לא ברור מאליו. ליו"ר המפלגה יאיר לפיד יש את החקיקה האזרחית שלו, והסיכוי שהוא יאפשר ללבני להוביל את סדר היום הזה בממשלה הוא קלוש.
מה לגבי הבית היהודי והליכוד ביתנו? ללבני מטבע הדברים אין תשובות, אבל לא צריך להיות מומחה פוליטי כדי להבין שהסיכוי שזה יקרה דומה לסיכוי שנפתלי בנט יאחל ללבני הצלחה בדיוניה המדיניים עם הפלסטינים. ומה לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעדיין מהרהר באפשרות צירוף החרדים לקואליציה שלו במקום לפיד או בנט? ראש הממשלה עדיין מנסה לכבות את השריפה שפרצה בשל ביטול הפטורים מגיוס לבני ישיבות, וקשה להאמין שיסבך את עצמו בתוכנית שנועדה לשקם את תדמיתה של ציפי לבני בציבור.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
