חומש: הטרגדיה של הפלסטינים והישראלים
הבעלים הפלסטינים של אדמות ההתנחלות בשומרון חזרו השבוע אל הקרקע שהופקעה מהם לפני 35 שנה, והפכה מאז לנטל גם על מדינת ישראל.
35 שנה חיכו הבעלים הפלסטיניים של הקרקע שעליה נבנתה ההתנחלות חומש בשומרון לחזור לאדמתם. היישוב פונה לפני שמונה שנים במסגרת ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון. אולם רק לפני שבועיים, בתום מאבק משפטי ממושך בסיוע עמותת "יש דין", הבעלים החוקיים הורשו לחזור לשטח שנלקח מהם.
כשהגיעו השבוע למקום, כמה מהם החלו לעבד את אדמותיהם באופן סמלי. אחרים נטעו עצים. שלושה דורות של פלסטינים – עבור הצעירים זו היתה הפעם הראשונה במקום – פתחו בריקודים ובשירה על האדמה שהופקעה מהם ב-1978 בצו תפיסה שהוציא המינהל האזרחי. הנימוק היה אז ביטחוני, אבל במקום בסיס או מאחז צבאי, הוקמה שם התנחלות.
השלטונות בישראל ניסו להגן משפטית על הפקעת האדמות בטענה שיישוב השטח מסייע לביטחון המדינה. זו אותה תפיסה שעמדה מאחורי הקמתה של התנחלות נוספת בגדה, אלון מורה, ויישובים רבים אחרים ביהודה ושומרון.
ההתנחלויות הראשונות בשטחים לא הוקמו רק מתוך חזון אידאולוגי, אלא גם במטרה לאכלס נקודות אסטרטגיות בשטח. ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, הבטיח באותן שנים כי "עוד יהיו הרבה אלוני מורה," וכך אכן קרה. חומש היא דוגמה נוספת לתפיסת שטח אזרחית שנועדה לסייע לצה"ל לפעול בשטחים ולהגן על ישראל.
