אי-שילוב ערבים בשוק העבודה עולה לישראל 30 מיליארד שקל בשנה
לאימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מיעוטים במשרד רה"מ, יש סיבה לשמוח וסיבה לדאוג: מספר האקדמאיות במגזר הערבי עלה – אבל רובן לא מוצאות עבודה.
בחמש השנים האחרונות נרשם גידול של עשרות אחוזים במספר הנשים הערביות שלומדות באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, וכיום מספרן גדול יותר מהגברים במגזר. מרשים ככל שיהיה הנתון הזה, שמקורו במשרד ראש הממשלה, באה המציאות הישראלית ומצננת את ההתלהבות. כי למרות הגידול בהשכלה הגבוהה, רק 27 אחוזים מהנשים הערביות מועסקות בשוק העבודה, לעומת 74 אחוזים מהנשים היהודיות.
יש לכך מגוון סיבות, כשהסיבה התרבותית-דתית היא דווקא האחרונה בחשיבותה. הרבה לפניה ברשימה נמצאים קשיים אובייקטיביים מגזריים, כמו העדר נגישות תחבורתית לאזורי התעסוקה בערים או העדר הכשרה מתאימה. ב-29 באוקטובר תתקיים בפעם החמישית ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי. אתגר התעסוקה יהיה אחד הנושאים המרכזיים בדיונים, שייערכו בהשתתפותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמעט כל שרי הממשלה.
אימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים (הערבי, הדרוזי והצ'רקסי) במשרד ראש הממשלה, מרכז בימים אלה את עבודת המטה האחרונה הכוללת סקרים עדכניים לקראת הוועידה. הוא נושא בתפקיד הזה כבר חמש שנים, מאז הוקמה הרשות בשלהי ממשלת אהוד אולמרט. הוא בן 45, חי עם אשתו ושלושת ילדיו בערערה שבוואדי ערה, בעל תואר שני במנהל עסקים. לעבודה במשרד הממשלה הוא התקבל ב-1994, בימי ממשלת רבין, אז הוחלט לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל להקצות 80 משרות ממשלתיות לערבים. כיום עובדים במשרדי הממשלה 4,600 ערבים.
מהו האתגר התעסוקתי המרכזי העומד לדעתך בפני ערביי ישראל?
