חוסר האמון בפלסטינים הוביל למחדל הגז המצרי
פרטים חדשים על עסקת הגז בין ישראל למובארק מראים פעם נוספת, איך קיבעון מחשבתי של הממסד גרמו למדינה נזק כלכלי ענק.
מדי פעם בפעם עולה אספקת הגז הטבעי ממצרים לישראל שוב לכותרות. רוב מי שהיו קשורים לעסקה עם ישראל כבר נשפטו במצרים, כולל שר האנרגיה לשעבר, סמיח פהמי. במהלך משפטו של חוסני מובארק עלו מדי פעם האשמות נוקבות על כך שרקם מזימה אפלה ומושחתת למכירת משאביה של מצרים לידיים פרטיות. מה הפלא? בסיפור הגז הטבעי יש הרבה מאוד כסף, יצרים, פוליטיקה ויחסים בינלאומיים מורכבים בין צמרת השלטון הישראלית והמצרית בעבר ובהווה. אם ניקח בחשבון את השלום הקפוא בין המדינות נגלה שכסף גדול יכול לחבר אנשי הון ושלטון גם כשיש מחלוקות מדיניות ובינלאומיות.
השבוע [10 בספטמבר] התפרסם לראשונה פרוטוקול עדותו במשטרה של יו"ר חברת החשמל בעבר אלי לנדאו. לנדאו נחקר לפני שמונה שנים בנוגע לעסקת הגז עם מצרים, ורק כעת עדותו נחשפת במלואה. העדות שופכת אור נוסף על הפרשה שבה הוליכו בעלי הון, ממון ושלטון את ישראל להסכם שבו ראו את טובתם האישית - ולא את עתידה של ישראל. בעסקת הגז הטבעי מקבלי ההחלטות, ובראשם אריאל שרון, העלימו עין מסכנות רבות שריחפו מעליה.
מזה שנה וחצי מצרים אינה מספקת עוד לישראל גז טבעי. ההסכם בוטל. באפריל 2012 הודיעה חברת הגז הממשלתית של מצרים על הפסקת ההתקשרות בינה לבין החברה הישראלית EMG , לאחר סדרה של פעולות חבלה נגד צינור הגז בסיני. אולם כבר מהרגע שבו מובארק סולק מתפקידו, הופסקה למעשה אספקת הגז הסדירה לישראל.
ההסכם עם המצרים נחתם ב-2005. מי שפעל להשגתו היה שר התשתיות אז, בנימין (פואד) בן אליעזר, שהיה חבר אישי של מובארק. בן אליעזר קיבל גיבוי מלא מראש הממשלה דאז, אריאל שרון, שהתנגד נחרצות לחתימה על הסכם עם חברת "בריטיש גז" המחזיקה בזכויות במאגר מול חופי עזה בשותפות עם הרשות הפלסטינית. שרון, לאור ניסיונו עם הפלסטינים, טען כי הכסף הישראלי שישולם בעבור הגז מחופי עזה יממן ארגוני טרור. האנשים בסביבתו ניצלו את תחושותיו של שרון כדי לדחוף אותו לחתימת ההסכם עם מצרים.
