זה סיפור על תינוקת פלסטינית מחברון בת שישה חודשים הסובלת ממחלה גנטית, אך הוריה מסרבים להצילה. כמו כל העובדים בבית החולים לילדים ספרא בתל השומר, הסיפור אינו נותן מנוח לד"ר רז סומך מהמחלקה להמטואונקולוגיה. מה גורם להורים לוותר על בתם, אף שהרופאים מעריכים כי ניתן להצילה?

את מלחמותיו היומיומיות של ד"ר סומך להציל חיים תיעדתי לפני שלוש שנים בסרט הדוקומנטרי "חיים יקרים", שצולם במחלקה להשתלת מח עצם של בית החולים. הוא נאבק אז על חייו של תינוק פלסטיני בן ארבעה חודשים מרצועת עזה, מוחמד אבו מוסטפא שמו, שגסס ממחלה גנטית הגורמת להעדר מערכת חיסונית. ילדים הלוקים במחלה ממנה סבל מוחמד מכונים "ילדי בועה", משום שבעבר נאלצו לעטוף אותם בבועת פלסטיק ובכך לבודד אותם מנגיפים וחיידקים העלולים לגרום למותם. שתי אחיותיו של מוחמד אבו מוסטפא מתו מהמחלה התורשתית, וכל הרופאים שהכירו את ההיסטוריה הגנטית הטראגית של המשפחה לא נתנו לו סיכוי לחיות.

ד"ר סומך חשב אחרת, והסיפור של מוחמד קיבל סוף טוב: הוא שרד בזכות תרומת מח עצם מבת דודו. בעוד שבועיים הוא יילך לכיתה א'.

באותה מחלקה הרופאים נאבקים כעת על חייה של תינוקת בת שישה חודשים מחברון. הוריה מסרבים לשתף פעולה עם המאמץ, ולמעשה גזרו את דינה למוות. היא סובלת מאותה מחלה גנטית - העדר מערכת חיסונית בגופה - השכיחה בקרב ילדים שנולדו מנישואי קרובים. גם לה היו אחים שמתו מהמחלה, וגם הוריה, כמו הוריו של התינוק מוחמד, המשיכו להביא ילדים לעולם על אף שידעו שרוב הסיכויים הם שייוולד להם ילד חולה העלול למות בייסורים.