נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הפתיע השבוע [30 ביולי] את הנציגים הישראלים והפלסטיניים שפתחו בוושינגטון את המשא ומתן. אובמה חרג מהפרוטוקול ובא לפגוש את הצדדים, לא רק כדי לתמוך ולעודד אותם, אלא כדי להוסיף למעמד מעט חגיגיות. הבעת האופטימיות האמריקאית חשובה לשיחות, כי בקרב גורמים בעולם המכירים את מורכבות הסכסוך רק מעטים מאמינים שהן יסתיימו בהסדר קבע. סביר להניח שגם רוב הציבור הישראלי אינו מאמין באפשרות להגיע להישג כלשהו בסבב הנוכחי של המשא ומתן, בגלל ממשלת הימין בישראל וחולשתו של אבו מאזן ברשות.
הציפיות הנמוכות והספקנות המלוות את השיחות, שהחלו אחרי שנים של קיפאון, משתקפות גם בתקשורת הישראלית והפלסטינית: אין חגיגות, אין כותרות דרמטיות, אין מבזקים מיוחדים ושידורים ישירים עם צוות פרשנים רחב. למעשה אין שום סממן שאמור לשדר לצופים שמשהו חשוב באמת מתרחש לנגד עיניהם. מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה, כמו גם כותרות העיתונים, אינן מתייחסות לשיחות ההכנה, בין השרה ציפי לבני לממונה הפלסטיני על המו"מ סאעב עריקאת, כאל סיפור חדשות מרכזי.
תקציב המדינה שהובא השבוע לאישור הכנסת עורר עניין גדול יותר משיחות השלום, שכולם משוכנעים מראש בתוצאותיהן. עיתונאים ופרשנים בכירים בתקשורת הישראלית המובילים את דעת הקהל, בטוחים שפיצוץ בשיחות הוא רק עניין של זמן. ההערכה הרווחת היא כי הסיכוי שבסיומן יפרוץ סבב אלימות, גבוה יותר מהסבירות שראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הרשות אבו מאזן יצעדו יחדיו על שטיח אדום במדשאות הבית הלבן.
לנוכח מכלול הסוגיות המורכבות והקשיים העומדים בפני הצדדים, אכן קשה להאמין ביכולתם של הצדדים להשיג הסדר קבע. כפי שכבר נכתב פה בחודש האחרון, ההערכה הפסימית מתבססת בעיקר על ניסיון העבר, שלפיו נתניהו אינו רוצה ואינו יכול לשלם את המחיר הפוליטי והמדיני בעבור הסכם שלום. גם מצבו של אבו מאזן, ללא גב פוליטי איתן וללא תמיכה רחבה בדעת הקהל הפלסטינית, לא משפר את הסיכויים. במסגרת הסכם סופי ייאלץ יו"ר הרשות לקבל החלטות קשות, כמו ויתור על חלקים משטחי הגדה, עצימת עין מהתנחלויות שיישארו במקומן, מעמד ירושלים כבירת ישראל וסוגיית הפליטים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
