ככה לא מוכרים שלום
אם ראש הממשלה מבקש להציג בעוד תשעה חודשים את הסכם הקבע למשאל עם, עליו להכשיר את דעת הקהל להחלטה הדרמטית ביותר מאז תוכנית החלוקה. אבל נתניהו מצטייר כמי שנגרר בכוח לחדר המשא ומתן ומחפש פתח מילוט.
תשעה חודשים קצבה ארצות הברית למשא ומתן על הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים. במהלך התקופה הקצרה הזאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו יצטרך לא רק להגיע עם הפלסטינים לעמק השווה בנוגע לגבולות הקבע, ירושלים, בעיית הפליטים ולהיערך לפינוי רבבות מתנחלים; יהיה עליו גם להבטיח את תמיכתו של רוב הציבור הישראלי (מבחינתו, רוב הציבור היהודי) בהסכם, שיוצג בפניו במשאל עם.
פרק הזמן הקריטי הזה קרוי בפי המומחים "תקופת דואליות"; במהלך פרק הזמן הקצר הזה הצדדים נדרשים גם לוותר על נכסים סמליים ופיזיים, גם לקנות את תמיכתו של ציבור ספקן עד עוין מבית, וגם לבנות תרבות של שלום עם יריב ותיק. כל זאת בשעה שסממני הסכסוך – כיבוש, אלימות, והסתה מוסיפים להתקיים בשטח.
ניסיון תהליך אוסלו וההתנתקות מעזה מלמדים, שבתקופה הזאת חזית הסירוב הישראלית-פלסטינית אינה חוסכת מאמץ לערער את תמיכת הציבור בהסדר מדיני ואת אמונו בשלום, ומשתמשת בכל האמצעים, כולל אלימות, פרובוקציות והסתה, כדי לחבל בתהליך השלום השברירי .
אם נתניהו מבקש להציג בעוד תשעה חודשים את הסכם הקבע למשאל עם, עליו להכשיר את דעת הקהל להחלטה הדרמטית ביותר מאז הסכם השלום עם מצרים, ואולי מאז ההחלטה לקבל את תוכנית החלוקה.
