עובדי המינהל האזרחי הישראלי ביהודה ושומרון עסוקים החודש עד מעל ראשם. הם מנפיקים מאות אלפי אישורים לתושבים פלסטינים מהגדה המבקשים לבקר בישראל ולנפוש בה לרגל חודש הרמדאן ועיד אל פיטר, החג הנועל את הצום. המעברים מהרשות בכל הגזרות נפתחים כמעט לכל מי שמגיש בקשה ועובר את הבדיקות הביטחונית שישראל עושה. אוטובוסים מלאים בתיירים יוצאים מדי בוקר מערי הגדה, ונוסעים ישירות לאתרי נופש בישראל או אל בני משפחותיהם בערים הערביות.

את מדיניות המעברים הפתוחים בחגים יזם והנהיג לפני שנה אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון. אלון טען אז בצדק כי בעקבות הירידה באלימות והאווירה החיובית הכללית בשטחים אין מניעה ביטחונית לביקור של עשרות אלפי משפחות מהגדה בישראל. אלון גרס כי נופשי החג יעניקו לתושבי הגדה פרספקטיבה חדשה על החברה הישראלית, וכי המפגש עם הישראלים יכול להוות צעד משמעותי ליצירת אמון מחודש בין העמים.

הפעם הראשונה שבה הותר להמוני הפלסטינים להיכנס לישראל ולמלא את חופי הים ואת הפארקים הירוקים שלה, בעיקר באזור תל אביב, נעשתה כמעט בסודיות. לא פורסמו על כך הודעות מקדימות לתקשורת הישראלית, מחשש שגורמי ימין כמו מנהיגי המתנחלים או מועצת יש"ע, המסוכסכים עם האלוף אלון בגלל עמדותיו הפרגמטיות, יכשילו את המהלך.

לאורך שנות כהונתו בתפקידים בכירים שונים בשטחים, כל התבטאות קלה של אלון בזכות ההנהגה הפלסטינית או בזכות שיתוף הפעולה עם הביטחון הפלסטיני גוררת קיתונות של ביקורת מצד מתנגדיו וקריאה להעבירו מתפקידו. כך גם כל החלטה שלו המקלה על הציבור הפלסטיני. רכבו של האלוף, שבתפקידו הקודם היה מפקד אוגדת איו"ש, נרגם כמה פעמים באבנים ובאלות על ידי מתנחלים. התנכלויות לו ולמשפחתו הפכו לדבר שבשגרה. שר הביטחון לשעבר אהוד ברק נאלץ לפנות אז ליועץ המשפטי לממשלה כדי למצוא במסגרת החוק דרך להפסיק את ההסתה בקרב אנשי ימין נגד אלון ואשתו, פעילה בארגון השמאל "מחסום ווטש".