הבחירות למשרת הרב הראשי לישראל הולכות ומתקרבות, והארץ כמרקחה. טוב נו, הארץ אמנם אדישה לחלוטין, אבל הפוליטיקאים ועסקני הדת לא יודעים את נפשם. כבר חודשים שהקלחת הזו מעסיקה כל בעל תפקיד במפלגות הדתיות ובממסד הרבני, ובמקביל מותירה את יתר הציבור מפוהק וחסר עניין. הרי מה יותר טבעי שבחירות בגוף כמו הרבנות הראשית, שממילא מצטיין בעיקר ביצירת משרות לעסקנים ולמקושרים, יעורר עניין רק בקרב אלה שעשויים להרוויח ממנו משהו. ואולם, גם לחילוניים ולאדישים בציבור הישראלי יש כמה סיבות להתעניין בנעשה בגזרה הזו. 

קחו למשל את הרב שמואל אליהו המתמודד למשרת הרב הראשי הספרדי. אתר האינטרנט “שישים ואחת” המזוהה עם השמאל ליקט בשבוע שעבר בדף אחד שורה של התבטאויות שנאמרו לאורך השנים מפי הרב אליהו, רבה הראשי של העיר צפת. זהו מסמך מרתק לקריאה החושף את דמותו החשוכה והגזענית של האיש שנהנה כעת מתמיכה גורפת של “הבית היהודי”, מפלגתו של נפתלי בנט, שמאז הבחירות מתגלה פחות כבית של אורי אורבך המתון ויותר כבית של אורי אריאל הקיצוני. שערורייה נוספת היא העובדה שאליהו, בתפקידו כרב עיר, ממשיך לקבל את שכרו ממשלם המסים הישראלי.

וכך, בין היתר, אמר הרב, שכנראה לא שמע על פתגם חז”ל: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

על הציבור החילוני אמר: "לנקום בחילונים. לנקום בחילוניות שהביאה לנו את האסון הזה (ההתנתקות מרצועת עזה; נ.פ.). התרבות שלהם היא תרבות של מוות.  היא תרבות בריקבון מתקדם."