"הר של כסף שוכן לו בין אדמות הטרשים של יהודה ושומרון. מדובר במאות מיליוני שקלים שהמדינה בחרה פשוט לא לגבות מהיישובים שהקימה החטיבה להתיישבות ביהודה ושומרון, מאז שנות ה-70 ועד היום, בדמי חכירה על הקרקע עליה הם יושבים." הציטוט הזה ורבים כמותו וברוחו נכתבו השבוע בשלל פרשנויות ודיווחים בעיתונות הישראלית על דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם ביום רביעי ה-17 ביולי. פרשנים וכתבים צבאיים וכלכליים צקצקו בלשונם על "המחדל החמור" שחשף המבקר, והבליטו בכותרות גדולות את הביטוי התנ"כי שבו השתמש כדי לתאר את היעדרם של החוק והשלטון ביישובים היהודיים בשטחים: "איש הישר בעיניו יעשה".

אלו עיקרי הדברים שכתב השופט בדימוס יוסף שפירא בדו"ח:

• תושבים ביותר משמונים התנחלויות לא משלמים דמי חכירה על האדמות אותן קיבלו מהמדינה. מדובר בכ-50 מליון שקלים לשנה – סכום אשר הצטבר במשך השנים למאות מליוני שקלים.
• המינהל האזרחי מתנער מצידו מחובתו לאכיפה פלילית של חוקי התכנון והבנייה. זאת כיוון ש"הפקחים צפויים להיתקל בהתנגדות עזה מצד מתיישבי איו"ש אם יעסקו במישור הפלילי".
• “מציאות קשה ומתמשכת בתחום אכיפת החוק”, בעיקר בתחומי התכנון והבנייה, המים והתעבורה.

מעיון מדוקדק בדו"ח עולה כי "המערב הפרוע" אינו תיאור מופרז למתרחש בשטחי יהודה ושומרון בעשורים האחרונים. מעבר לכך, בדו"ח נמצאת גם תשובה חלקית לשאלה ששאל שוב ושוב מי שנכנס לכנסת על גלי המחאה החברתית של 2011 והמשיך הישר למשרד האוצר – יאיר לפיד: "איפה הכסף?" ובכן, מסתבר שהכסף מסתתר בין השורות שכתב מבקר המדינה.

בארץ המתנחלים כמעט הכל מותר. המציאות הזאת מוכרת, ידועה ונראית לעין לכל מי שיערוך סיור קצר, אפילו בן יום אחד, בכבישי הגדה המערבית. כתבתי על כך במאמרי כאן על מאות מאחזים לא חוקיים שהפכו לעובדה קיימת, ופוגעים פגיעה קשה בסיכוי להוציא לפועל את רעיון שתי המדינות לשני עמים.