תקווה ישראלית בכיכר תחריר

מיד לאחר בחירתו של מוחמד מורסי לנשיא מצרים ביוני 2012, ההנהגה הפוליטית והביטחונית בישראל אימצה בהתלהבות את הביטוי "זהו אינו אביב ערבי, אלא חורף איסלאמי". מיליוני המפגינים שחוזרים בימים האחרונים אל כיכר תחריר ולרחובות במצרים מעידים כי הגישה הישראלית מתעלמת מהמציאות המורכבת במדינות האזור ומעומקם של התהליכים שעוברים עליהן.

גורמים רשמיים בישראל ניסו לצנן את ההתלהבות במערב מהמהפכה במצרים כבר לפני עלייתו לשלטון של מורסי, נציג תנועת האחים המוסלמים. הם הסתכלו על המאבק שהתחולל שם מנקודת מוצא פסימית המחברת אותו לעליית האיסלאם ברחבי העולם ומבטלת את הממד החברתי-עממי של המחאה, זה שדרש חופש וקידמה.

כך למשל, מיד לאחר בחירת מורסי בירכו בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו על ההליך הדמוקרטי במדינה השכנה, אך במקביל צוטט גורם מדיני בכיר שאמר: "העולם צחק עלינו כשכינינו את האביב הערבי חורף איסלאמי. עכשיו כולם מבינים מהן באמת תוצאות המהפכה". הציטוט הלא מיוחס ביטא היטב את הלך הרוח בלשכת ראש הממשלה ואת תחושותיהם של מי שהיה אז שר החוץ, אביגדור ליברמן, ושרים בכירים נוספים.

בשנתיים האחרונות הרבה נתניהו להתייחס בנאומיו לשינויים בזירה הערבית, כשהוא מבליט אלמנטים של חוסר יציבות ואי-ודאות. בנאומו בכנסת בנובמבר 2011, הוא הצהיר כי "המזרח התיכון אינו מקום לתמימים", וטען כי ידע מראש שהמהפכה במצרים אינה מבשרת טובות: "בפברואר השנה עמדתי על הבמה הזאת, מליוני אזרחים של מצרים נהרו לרחובות בקהיר. הסבירו לי אז פרשנים וגם לא מעט מחבריי באופוזיציה שאנחנו עומדים לפני סדר חדש של ליברליזם וקדמה שישטוף את הסדר הישן. ... אמרתי שעם כל התקוות, רוב הסיכויים הם שגל איסלאמיסטי ישטוף את מדינות ערב".